|
|
עמוד:194
לארץ הקודש — ובמיוחד לירושלים — ועל מערכת היחסים שהיו בין מעצמה זו לכנסיה האורתודוכסית היוונית בעיר . נשתדל עתה לעקוב אחר המשך הפעילות הרוסית בירושלים ועל התוצאות הגאוגרפיות של פעילות זו — ובשלב זה עד לראשית שנות ה 80 בלבד . להתעניינות ולפעילות הרוסית בארץ הקודש מסורת של מאות שנים , אך הן החלו מתחזקות במחצית הראשונה של המאה ה 9 ו . בתקופה זו החל גדל זרם הצליינים הרוסים לארץ הקרושה , ובמיוחד לירושלים העיר הקדושה . מספר הצליינים הרוסים הגיע באותה עת לכרי מאות אחדות . בירושלים היו מתאכסנים במנזרים היווניים . נזירים פרויסלוויים נהגו להגיע איתם וללוותם במקומות הקדושים , אך התפילות והפולחן נערכו ביוונית . עם גידולה של הצליינות הפרויסלווית החלו אנשי דת ברוסיה להתלונן , כי מאחר שאין בירושלים קונסוליה רוסית , ואין כל רשות פרווסלווית שתפקח על ענייניהם של הצליינים , מצבו של הצליין הרוסי בכי רע , ואין בכוחם של ראשי הנזירים המגיעים עם קבוצותיהם לדאוג לאינטרסים שלו . מלבד זאת החלו להגיע לרוסיה תלונות בי הפעילות הפרוטסטנטית והקתולית בקרב תושבי העיר מתחילה להתעצם , ומכיוון שהפעילות הפרווסלווית — שהיוונים אחראים לה — מוזנחת , מושפעת האוכלוסיה המקומית מהפרוטסטנטים ומהקתולים ונוהה אחריהם . בנוסף החלו משתלבים גם שיקולים מדיניים של ממשלת הצאר , ששאפה להרחיב את גבולותיה , ואלה הוסוו בדאגה למצב הדתות המזרחיות בירושלים . החל מסע התרמה עממי למען ארץ ישראל ולמען הנזירות הפרווסלווית שבה . אך הכספים שנתרמו ברוסיה היו מגיעים לידי היוונים , שהיו האחראים לפרווסלווים בארץ . על בן הופנתה תביעה אל המטרופוליט של מוסקווה ואל הצאר , כי יתערבו למען הרוסים בעיר . ניקולאי הראשון התערב אישית בעניין , והשיג נוכחות קכע של הפרווסלווים בירושלים . הם קיבלו לרשותם שני מנזרים — אחד לגברים ואחד לנשים — לשם אכסון אורחיהם הצליינים . כן השיג לפרווסלווים ייצוג קבוע בבנסיית הקבר , ושעות מיוחדות שבהן תערכנה תפילות בשפה הרוסית . הקונסול הרוסי באזילי שישב בבירות נתמנה למפקח על הנעשה בירושלים — שהצליינים הרוסים יתאכסנו במנזרים שנועדו לרוסים , ושיקבלו ליווי ושמירה בעת סיורם בארץ ישראל , ובעיקר בירושלים . בשנות ה 40 נשלח לירושלים הנציג הרוסי הראשון , ראש הנזירים ( ארכימנרריט ) פורפירי אוספנסקי , ותפקידו הוגדר כראש המשלחת הדתית הרוסית הפרווסלווית בארץ ישראל . במפת האדמירלות הבריטית שפרסם וויליאמז ב 849 ו כבר מסומן בית מגוריו של הקונסול הרוסי בירושלים , והכוונה , כנראה , לראש משלחת זו . הבית היה מול המנזר היווני הגדול , מנזר קונסטנטין , ואף היה שייך למנזר , דבר המצביע שוב על הקשר הרב שהיה בין המשלחת הרוסית לכנסיה היוונית אורתודוכסית . וויליאמז אף מוסיף , כי לאחרונה בנה הפטריארך היווני , ממערב למקום מגוריו של הקונסול הרוסי , מבנה חדש — ארמון . המשלחת הרוסית היתה בעצם משלחת רישמית , בחסותו של משרד החוץ הרוסי , אך כלפי השלטונות התורכיים והפטריארך היווני בירושלים הוצגו חבריה כצליינים בדרג גבוה ביותר , הבאים לבדוק מקרוב את בעיות הפרווסלווים כאן . הנציג הגיע לירושלים ב 847 ו , ונתקבל באופן רישמי ובכבוד גדול בירי קיריל השני , שהיה אז הפטריארך היווני של ירושלים . אמצעיה . 72 על הפעילות הרוסית בירושלים והחברות השונות שלה ראה : הופווד , בעיקר עמי . 95-1 ג . 7 החברה הרוסית , הודעות , כרך , 22 ב , ו , 191 עמ 77 ו92- ו . תודתי לד"ר דן אלטבאואר שבדק עבורי את המקורות הרוסיים . . 74 סטאורו . עמי ו . j 8-ss , 32 ~ 3 ראה גם . הופווד עמי ; 44-35 טיבאווי , חדירה רוסית , עמי : 170-166 אבייצור , יום יום , עמי 124-122 ואנדרסון , מעימות , עמי 28 ו . . 75 וויליאמז , א , תוספת , עמי 6 ו ( מספר 6 במפה . (
|
|