|
|
עמוד:193
אגודות רוסיות בארץ הקודש ; ראשית ההתפשטות הרוסית בהר הזיתים ; החברה הרוסית הפרווסלווית בפרק קודם כבר סיכמנו את בנייתו של מגרש הרוסים , והדגשנו כי תכנונו ושלבי ביצועו החלו בסוף שנות ה 50 של המאה . בחלק הראשון של חיבורנו עמדנו בקצרה על קשריה של רוסיה . 64 בךאריה . חלק ראשון , ראה לפי המפתחות . . 65 קצבורג , קווים , עמי , ( 30 . 7 . 1879 ) 39 המסתמך על . F . O . 78 / 2992 . 6 « ליון , ( 1897 ) א , עמ- . J 86-J 85 . 47 בדקר 876 ) ו , ( עמי 220 ( בצילום יכרטאי , עמי 08 ו . 68 . ( פרס , ספר המסעות , עמי ; 197 זוטא-סוקניק 920 ) ו , ( עמי . 69 . 140 קונדר-קייצינר , ירושלים , עמי . 70 . 404 , 598 ליון , ( 1897 ) א , עמי . 71 . 160 קצבורג , קווים , עמי ( 30 . 7 . 1879 ) 39 המסתמך על . F . O . 78 / 2992 של המוסדות הקתוליים השונים בויא דולורוזה — כנסיית 'ההלקאה' ומנזר ה'אחיות ציוך — ואת פעילותו של מיסדר האחיות 'סט . ג'וזף' בעיר העתיקה . מפעל בנייה קתולי חשוב מחוץ לחומות הוא כנסיית 'פטר נוסטר' = Pater Noster ) תפילה שלימד ישו לתלמידיו ) על הר הזיתים , זו נבנתה ב 868 ו , בכספי הנסיכה לה טור ד'או ^ רן ( Latour d'Auvergne Princesse ) הרוכסית מבוליון , קרובתו של נפוליון השלישי . הקונסול הבריטי מור מרווח על הישג זה , בציינו , כי זו רכישה נוספת של נכסים על ידי צרפת , שבידה כבר הכנסיה על שם סט . אן . ליון מוסר , כי מנזר הכרמליתיות ( בנות הכרמל ) הוקם במקום ב , 1869 בידי הנסיכה לה טור ד'אוברן . הכנסיה שבמנזר נבנתה בסגנון רומנסקי . הנזירות הכרמליתיות השתקעו במקום ב . 1876 מדריך יבדקר' ( 1876 ) מציין כבר , כי במנזר שש נזירות כרמליתיות . גם מקורות עבריים מציינים , כי מנזר הכרמליתיות בהר הזיתים , המצוי ברשות הלטינים , נמצא במורד ההר ובו בית תפילה גדול . הבניין החדש נבנה בשנת תרכ"ח 868 ) ו ) בכספי הנסיבה לה טור ד'אוברן . ארון קבורתה נמצא בתוך המנזר ועל מכסהו פסל הנסיכה בגודל טבעי . התפילה הנוצרית 'אבינו שבשמיים' — בעשרות שפות — חרותה על לוחות הקבועים בשלושת כותלי החצר הפתוחה . במבוא מוצגות עתיקות שנתגלו בשעת הבנייה , ביניהן ארון מחים עשוי עופרת . לפי ספר הסיבום של 'קרן החקר הבריטית' נבנתה הכנסיה , כנראה , על יסודות מימי הביניים , במקום נתגלו ארונות קבורה ועליהם צלבים המוכיחים כי המקום היה שייך לנוצרים בימי הצלבנים . פעילות בנייה קתולית נוספת מחוץ לעיר העתיקה , שהחלה בסוף שנות ה 70 ונמשכה בשנות ה , 80 היא הקמת מנזר ראטיסבון , או 'אבות ציוך , בידי האב מרי אלפונס ראטיסבון — יהודי מומר , יליד סטרסבורג שבצרפת . השם הרשמי של המנזר היה סט . פטרוס ( בצרפתית סט . פיאר , ( והוא היה בחסות ממשלת צרפת . ( וראה עליו בהמשך , עמ . ( 390-388 לאחר מלחמת פרוסיה-צרפת נחלש קצב התעצמותם של הצרפתים בארץ — אך לא לזמן רב . ב 1879 מוסר מור , כי בשעה זו הצרפתים פעילים במיוחד ; ארבעה בניינים לטיניים נבנים עתה , שלושה בירושלים ואחד ביפו , לצורכי חינוך וסעד . ' ... בראשית שנות ה 80 החלו להיבנות בירושלים שמחוץ לחומות עוד מוסדות קתוליים רבים — במיוחד בידי מיסדרי הנזירים השונים . לאלה נייחד דברים בפרק שיעסוק בסוף המאה ה ) . 19 עמ' . ( 394-584
|
|