|
|
עמוד:192
פעילותם הממשית בעיר נתאחרה . כבר ב 838 ו ביקר בעיר הדוכס מכסימיליאן יוסף מבאווריה . בהשפעתו יסד לודוויג הראשון , מלך באווריה , תנועת מיסיון להפצת הנצרות בארץ הקודש , וזו פעלה מ 1838 עד 888 ו . ב 50 שנה אלו אספה התנועה כספים שהועברו לכנסיה הקתולית בארץ ישראל . אחר כך נוסדו עוד אגודות קתוליות גרמניות במטרה להגן על האינטרסים הקתוליים הכלליים , ובאופן מיוחד למען העניין הדתי הגרמני : " ב 855 ו נוסדה בקלן 'אגודת הקבר הקרוש' , (' Der Verein vom heiligen Grab' ) וזו התמזגה ב 1878 עם 'האגודה הארצישראלית למען הקתולים מגרמניה' . ( 'Der Palastina Verein fur die Katholiken Deutschlands' ) כל האגודות הקתוליות הגרמניות התאחדו ב 1895 ל'האגודה הגרמנית של ארץ הקודש' vom heiligen Land' ) ( 'Der Deutsche Verein אגודה זו פועלת ער היום . האגודות אספו בכנסיות בספים רבים לרכישת קרקעות , לבניית מוסדות דת ואחזקתם ולהגנה על המקומות הקדושים . הכנסות האגודה בשנים 894-1875 ו הגיעו לסכומים נכבדים ביותר . בשנות ה 50 של המאה התחילו גם לארגן את השיירות הראשונות של עולי הרגל הקתולים מגרמניה לארץ ישראל , ומ 860 ו אורגנה מרי שנה בסתיו שיירה קבועה . מ 869 ו איפשרו גם לנשים קתוליות גרמניות להשתתף בעלייה לרגל : " לעומת זאת , בתחום הבנייה בעיר התאחרה יחסית הפעילות הגרמנית הקתולית . שנים רבות ניסו הקתולים הגרמנים לפעול בירושלים באמצעות הפטריארך הלטיני שבעיר , ואת תרומותיהם העבירו אליו . רק אחרי מלחמת גרמניה-צרפת ( ו 870 / ו ) התחזק הרגש הלאומי גם בקרב הקתולים הגרמנים , והם החלו חושבים על פעילות נפרדת . פעיל חשוב שלהם היה הנזיר לדיסלאוס שניידר , שהגיע לירושלים ב 876 ו . הוא הושפע מאד מהפעילות הפרוטסטנטית המיסיונרית והחינוכית בעיר , וגם מההתיישבות הטמפלרית , ולכן דרש שגם הקתולים הגרמנים יתחילו במפעלים התיישבותיים . אך הפטריארך הקתולי של ירושלים , התנגד לכך ועיכב את הפעילות . עם ואת הספיק האב לדיסלאוס , לפני שעזב את הארץ , לרכוש שני מגרשים חשובים בירושלים ובסביבתה 876 ) ו : ( באחד — בקוביבה שמצפון מערב לעיר — הוקם לימים מנזר 'אמאוס' ובית ספר חקלאי לנערים ; בשני — מגרש בן 4 . 6 דונם , מצפוךמערב לביח הקברות ממילא , במרחק של 2 ק "מ משער יפו — הוקם ב 886 ו ההוספיס הקתולי ובית ספר לבנות . ( ראה מיקומו במפה בעמ' 53 ו . ( ראשיתו של בית הספר הקתולי הגרמני לבנות בירושלים כבר ב , 1873 כאשר יסדה אותו הגברת תרזה זאקסה , ( Theresa Saxe ) שעמדה בקשר עם האב שניידר . תחילה הוקם במקום בניין קטן וצנוע . אחר כך הוקם כאן מבנה גדול , אכסניה ובית ספר לבנות ( על אלה ראה להלן , עמ ' . ( 458 גם גורמים קתוליים אחרים החלו לפעול בירושלים במחצית השנייה של המאה ה 9 ו . כבר עמדנו על כך , כי הפטריארכט הרומי קתולי בעיר הופעל מחדש ב 847 ו , וכן ציינו את הקמתם ופעולתם . 56 קרמר , עמי , 7 וראה גם : בךאריה , חלק ראשון , עמי . 57 . 205-204 אילן , עמי , 8 מינרץ , עמי . 58 . 9 אילן , עמי ; 8 קרמר , עמי . 59 . 19 . 7 אילן , עמי . 60 . 9 הארץ הקדושה ( גרמני , ( כד , , 1880 חוברת , 2 עמי . 61 . 66-63 הארץ הקדושה ( גרמני , ( בו , , 1882 חוברת ג , עמי ; 102-95 קוביבה מזוהה על ידם כאמאוס . המנזר קיים עד היום . . 62 קרמר , עמי 1 ג . . 63 הארץ הקדושה ( גרמני , ( צח , , 1964 עמי 4 ג5- ג .
|
|