|
|
עמוד:183
המוסדות הפרוטסטנטיים : 'טליתא קומי , ' בית החולים סנדרצקי , בתי החולים למצורעים , בית הספר האוונגלי לנערים , הכנסיה הערבית הפרוטסטנטית מוסד גרמני שהוקם בעיר החדשה — בהמשך לפעילות בעיר העתיקה — היה בית החינוך לנערות 'טליתא קומיי : 7 שנודע גם בשם 'מדרשת שרלוטה . ' בראשית שנות ה 60 נרכש מגרש של כ 26 דונם , ממערב לשער יפו , על רמה שנקראה בפי הגרמנים ירמה גוטפריד' n-p ra . ( Gottfrieds H 6 he ) מקום מוגבה היתה מגמה כללית באותם הימים — כדי לנצל את היתרונות הטופוגרפיים והאקלימיים . כבר נ ו 186 הוקם מבנה קטן — חדר אחד בלבד , זה הפך אחר כך לחדר האובל בבניין החדש . ב 1866 הוחל בבניית מבנה רב קומתי ומגרל . הוא נבנה מסביב לחצר פנימית קטנה ובה בור מים . הבית בלל אולמות , חדרי שירותים וחדרי מגורים — לאורך פרוזדורים ארוכים . המגרש והבניין שבתוכו הוקפו חומת אבן גבוהה . מסביב למבנה היתה חצר רחבה , ובה מבני שירות , מחסנים ואורווה ) . מיקום הבנין ראה במפה בעמ' . ( 161 תכנון הבנייה היה של האדריכל שיק , שתכנן בתים רבים בירושלים . עיצוב החוץ נעשה על פי יסודות גותיים . שיק השתמש בעמודי קישוט שטוחים ובולטים מעט מן הקיר ;( Pilaster ) בכך קבע תקדים בסגנון הבנייה של בתי ירושלים שמחוץ לחומות באותם הימים — ורבים חיקוהו . שיק עצמו כותב : 'בבניין זה השתמשו לראשונה בסגנון בנייה מיוחד במינו . לכל החידושים נמצאו חיש מהר מחקים , שהשתמשו בהם בכל בניין חרש בעיר . גם מבחינת סידור החדרים וחלוקת הבית פילסה תוכנית מבנה זה ררבים חדשות . ררך פתח הבית נכנסים תחילה לאולם , שמימינו ומשמאלו חדרים , ומאחור — מדרגות , מטבח וכו . ' במקום קשתות של חצי מעגל השתמשו בקשתות מוגבהות מעט , או שטוחות . החדרים קורו בקשתות מוצלבות , כמקודם , וגם בכיפות אך זאת לעיתים רחוקות יותר , כי לשם כך היה צורך בחדרים ריבועיים בדייקנות . על בן העדיפו כיפות מאורכות , שמכל פינותיהן עלתה קשת — עד שהקימור נסגר . ' ... בית החינוך יטליתא קומי' היה בעצם המשך לפעולתן של האחיות הדיאקוניסות בעיר העתיקה . '" בסוף שנות ה 50 אף לימדו מספר אחיות בבית הספר של החברה המיסיונרית . 25 אילן , עמי , 30 המסתמך על גץ , עמי . 26 . 45 כרמל , גרמנים , עמ- . 60 וראה המקורות שם . . 27 על פי הפסוק בברית החדשה — 'ויחזק ביד הנערה ויאמר טליתא קומי אשר יאמר נערה אני אומר לך קומי' ( מרקוס , . ( 41 , 5 . 28 ליון 897 ) ו . ( א , עמי ; 160 וורן , ירושלים שמתחת לפני הקרקע , עמי 8 םו . . 29 שיק 894 / 5 ) ו , ( המאמר . ראה גם : רבעון החברה הגרמנית , , 1885 ח , עמי : 9-8 קרמון , נוף עירוני . . 30 בן אריה , חל ק ראשון , ראה : במפתח מקומות . עמי . 485 נאם בפני התושבים וגם שלח מברק למלך וירטמברג , שבו מסר על המצב הטוב השורר במושבה בקרב נתיניו החרוצים . בשנים הבאות לא חלו במושבה שינויים רבים . רוב התושבים המשיכו לעסוק במסחר ובמלאכה ולרטון על קושי התחרות המקומית , בעיקר היהודית . לקראת סוף ימי השלטון העות'מאני עמד מספרם על 400 נפש בקירוב . בהשוואה להתרבות מספרם של הנתינים האירופים בירושלים ולגידולה של העיר בכלל , לא בלט המשך הגידול של האוכלוסיה הטמפלרית . גם גבולות המושבה הגרמנית חדלו למעשה להתרחב , ב 910 ו היו בה 40 בתי מגורים ו 37 מכני שירות , ומבחינה זו פיגרה אחרי המושבות הטמפלריות האחרות בארץ .
|
|