|
|
עמוד:177
כאילו החלו שני התהליכים מתרחשים במקביל ; אלא שתהליך הבנייה מחוץ לחומות זכה להגשמה מוקדמת יותר , שכן הניסיונות החקלאיים הראשונים עלו בתוהו . לחץ גידול האוכלוסיד . בירושלים די היה בו כדי להביא לבניית השכונות שמחוץ לחומות , אך לא כדי לבסס את הניסיונות החקלאיים . ביציאה אל מחוץ לחומות חבויות היו ציפיות לגבי הפרודוק טיוויוציה , אלא שעד מהרה התברר לבונים ולאלה שסייעו על ירם , כי בניית שכונות המגורים אינה תורמת לתעסוקה קונסטרוק טיווית יותר של המשתכנים החדשים . הירידה בבמות הכסף שהגיע לצרכי הבנייה ובערכו והמצב הכלכלי הקשה שנוצר בירושלים , הביאו , על כן , למשבר , שחיזק את ידי הטוענים , כי לא בשכונות המגורים יוושעו יהודי ירושלים , וכי הדרך הנכונה היא התיישבות חקלאית . זהו הקשר בין משבר הבנייה להתחזקות ניסיונות ההתיישבות החקלאית ולהקמת פתח תקוה ב 1878 י . אלא שגם ההתיישבות החקלאית לא פתרה מיד את כל הבעיות . הקשיים בהקמת יישובים חקלאיים היו מרובים . לעומת ואת הלך וגבר קצב גידולה של האובלוסיה היהודית בירושלים . גידול זה הגביר את הצפיפות בעיר העתיקה , והביא לחידוש הבנייה של השכונות מחוץ לחומות בשנות ה , & 0 והפעם בהיקף נרחב ובקצב מזורז בהרבה , עד שעיר יהודית חרשה ממש קמה מחוץ לחומות בשנים הבאות . 9 ג . 1 על ניסיונות נוספים של התישבות חקלאית במחצית השנייה של שנות ה 70 ראה : פלס .
|
|