|
|
עמוד:173
הרעה החמורה שפקדה את העיר בשנה זו : 'והשנה הזאת היתה שנת בצורת נוראה . השמים נעצרו ויהיו כנחושת , ועל ידי זה עלה שער התבואה משבוע לשבוע באופן מבהיל , וגם מחיר המים , שבכל ימי החורף , בשנים כתיקונן , אין להם כל ערך עלה למעלה ראש . ' בהמשך הוא מספר , בי רבני העדה גזרו 'להתפלל במקומות הקדושים , אצל הכותל המערבי , על קבר רחל אמנו , על הר הזיתים , על קבר כלבא שבוע , שמעון הצדיק ועוד ... ולמלאת את סאת צרתם בא גם ארבה והשנה היתה שנת בצורת נוראה . ' ובהערה הוא מעיר : 'ולדאבוננו לא עברו שלוש ארבע שנים רצופות שלא שבו פגעים של עצירת גשמים וארבה לפגוע בעיר הקודש . " 01 ב 874 ו מוסר 'הלבנון' על שנה גשומה מדי : 'יגדל הרעב והמחסור עתה באה"ק עקב ריבוי הגשמים והשלג אשר ירד על הארץ משך ג' חורשים שם . ויהי אך שמעו אחינו נדיבי עמנו באשכנז , החלו להמטיר גשמי נדבות לעזור לאחיהם היושבים לפי ה' באה"ק' "י . ובעבור זמן מה ו ' בצורת שוררת בירושלים רעב בבד ועליה תלולה במחירי המזון . בימות החורף הגשום והמושלג היו מחירי המזון גבוהים אך עתה עלו פי שניים' . " גם יריעות אחרות מספרות שהרעב והבצורת מתחזקים , המחירים ממשיכים לעלות וועד 'כנסת ישראל' מחפש דרכים לפתרון המצוקה . הנוצרים , לעומת זאת , נהנים מהמזון שאגרו בכנסיותיהם , כמנהגם . " 'עם התקרב חג הפסח מאמירים מחירי הקמח והחיטים בירושלים . וער כנסת ישראל פעל כנגר הפקעת המחירים ועל ידי קניית חטים וקמח בעיר ובכפרים ביד חרוצים במרה גסה , ולמכר לעניים בפחות מהמחיר' . " בירושלים מתלוננים על בך שבצפת , חברון וטבריה קיבלו יותר כסף , אף על פי שהחיים בירושלים קשים יותר והמחירים גבוהים יותר . " ב 877 ו כותב העיתון 'הצפירה : ' 'עקב שנת הבצורת לא היה מספיק קמח ולחם בירושלים , ומה שהיה — יקר מאד . היהודים בקשו עזרה מחו"ל וקבלו מחברון סכומים רציניים לחלוקה' . " ובאותה שנה כותב 'הלבנון : ' 'היוקר יאמיר בכל יום ואם עתה בעת הקציר מחיר החיטים הוא כפליים מאשר היה בשנה העברה מה יהיה עוד אחרי כן' . " גם במקורות מסכמים מורגש , בי אבן פרץ משבר בבניית השכונות בירושלים ב , 1877 בגלל רעב , עוני רב וחוסר אמצעים לקניית קרקע ולבניית בתים . הבנייה נמשכה אמנם , אך בקצב איטי בהרבה,- לעומת זאת החלה להתעורר יותר ויותר התנועה למען התיישבות חקלאית . " ב 879 ו מוסר 'שערי ציון' על מכה חדשה שפגעה בעיר — 'מכת ארבה ירדה על ירושלים והרסה אח התבואה . נשארו רק התבואות שבמחסנים' . " לתנאים הכלכליים הקשים ששררו בירושלים בשנות ה 60 וה 70 של המאה ה 9 ו היה , ללא ספק , חל ק ניכר בחיזוק רעיון הפרורוקטיוויזציה בקרב היישוב הישן . בפרק קודם בבר עמדנו על בך , שבשנות ה 50 החלו מתארגנות בירושלים חברות ששאפו להתיישבגת חקלאית . ציינו את חברת ? תפארת-ישראל / שלפי וייס נקראה 'חברה קדושה תפארת ישראל העוסקים להרים קרן עבודת סוו . לונץ ( קרסל , ( נתיבות , עניי . 224 ווו . הלבנון , הי באייר תרל"ד , שנה עשירית , גיליון , 15 עמי . t 12 . 278 שם , בייו בא"ר חדל"ד , שנה עשירית , גיליו ן . 38 עמ' . 306 גוו . שם , כי בסיון תרל"ד . שנה עשירית , גיליון , 39 עמי 4 . 313 וו . שם , י"ח בסיון תרל"ד , שנה עשירית , גיליון ו , 4 עמי 29 ג0- גג . . 115 שם , ט"ו באב תרל"ד , שנה עשירית , גיליון . 49 עמי ו 9 ג . . 116 הצפירה , ט"ו באב תרל"ז , שנה רביעית , גיליון , 28 עמי . 117 , 221-220 הלבנון , יי באב תרל"ז . שנה שלוש עשרה , גיליון , 49 עמי . 118 . 387 מלאכי , עמי , 148 וראה גם : אליאב , מדיניות גרמנית , תעודות : 84-83 והערות בעמי 9 ג . 119 . 2 שערי ציון , כ"ג בכסלו , 1879 שנה חמישית , עמי לג .
|
|