|
|
עמוד:172
על פי גירסה אחת פנה ר' יוסף ריבלין אליהם ואמר : 'שאו עיניכם מערבה וראו את בל השטח הגדול , ההרים והגבעות היפים ושוממים מאין יושב וצומח . ועתה יש לנו הזדמנות לקנות את כל השטח הזה בתנאים טובים , לא במידת אמות או דונמים , בי אם במידת מהלך , מהלך שעתיים על מהלך שלוש שעות , במחיר של 00 ו אלף רובל ( עשרת אלפים פונט ) ובתשלומים נוחים . ' הוא ביאר להם את פרטי התוכנית , וסיפר שככר נערך חוזה עם קבוצת קבלנים ערבים על קנייה שיש לבצעה תוך 5 שנים . ד"ר אשר השיב בלעג 1 'נניח שיעלה בידכם לבנות עליה אלפי בתים ולהושיב בתוכם אלפי משפחות שיעלו ויבוא לציון כדבריכם , הרי אפשר לראות מראש שיקום באן עוד מחנה גדול של בטלנים ושנוררים , המטילים עצמם על היהודים שבחו"ל . ולכם , מנהיגי הכוללים , יתווסף עוד כר נרחב להרבות בצעקות לאחינו בני ישראל רחמנים בני רחמנים שישלחו לבם כסף להציל עור אלפי משפחות מרעב . ' כל ניסיונותיו של די יוסף ריבלין לשנות את רעתם עלו בתוהו , והשליחים נשארו דבקים בעמדתם השלילית גם ביחס לבניית השכונות היהודיות מחוץ לחומות . 102 נראה , כי הדין וחשבון שלהם הביא לירידה זמנית בהיקף כספי ה'חלוקה' שזרמו לארץ . נוסף על כך הוחמר המצב הכלכלי הקשה ששרר בירושלים באותן השנים בעקבות מספר שנות בצורת רצופות . היהודים זעקו לעזרה מחוץ לארץ , וזעקתם נענתה חלקית כעבור זמן מה על ירי הברון וגורמים אחרים , שתרמו סכומים רציניים ל'חלוקה . ""' אך כל אלה לא היה בהם בדי לפתור פתרון יסודי את מצבם הכלכלי של אנשי ירושלים שהלך והחמיר . על הרעה במצבם הכלכלי של תושבי ירושלים אנו קוראים ב'הלבנון' מ 11865 גם בשנה זו מכביד היוקר על תושבי ירושלים , 'הסאת חיטים , משקלה לערך 30 פונט , מחירה 4 פרנק . ' יורד ערכו של הכסף המגיע מרוסיה כתמיכה לתושבים ; כיום משלמים בעד כל לירה שטרלינג 8 . 25 רובלים , ובעד כל רובל 3 פרנק בלבד . יוצא , שבער אותו מספר רובלים המגיעים מרוסיה מקבלים פחות פרנקים ( הפרנק הוא הכסף השימושי ) . ' בידיעה אחרת נאמר : 'לא נמצא בכל העיר בשר , לא ליהודים ולא לישמעאלים , כי מוכרי הבשר לא רצו למכור במחיר הקצוב מאת הפחה ... ובחזקת היד הכריחו לשחוט מן הכבשים ומן העזים ולמכור במחיר הקצוב מטעם הפחה ותהי הריחה בעיר , אך לא ליהודים , כי החכם באשה העלה בשנה הזאת מס גדול על בשר היהודים ובשר כשר יימכר בשני פרנק יותר ממחיר הקצוב מאת הפחה' . ב 868 ו מוסר העיתון , כי המצב הכלכלי בקרב יהודי ירושלים הוא בכי רע , וכי רבים היו מוכנים לעזוב את עיסוקיהם וללכת לעבוד את האדמה . ' המצב הקשה נמשך גם בשנות ה , 70 ואף הוחמר בעקבות במה שנים שחונות . בפברואר 870 ו מוסר 'הלבנון' כי גשם לא הגיע והרעב שורר בארץ י : ובמארס ם 87 ו , כי בגלל הרעב והמחסור בכל , ברחוב היהודי , החליטו הנדבנים הגדולים לשללח כספים לאה '' ק ועל ידי כך להציל את היהודים . אך גם מים נמצאו בחסר והכסף לא יכול לענות על הכל . 108 שמעון ברמן מספר אף הוא על עצירת גשמים חמורה בירושלים ב ם 87 ו , ומתאר את התפילות שקיימו בני הקהילה ורבניה לירידת גשמים . גם לונץ , בדיווחו לשנת תר"ל 870 ) ו , ( מתאר את 02 ו . הורביץ , מוסד היסוד , עמי . 10 J . 249-246 הצפירה , ט"ו כאב תרל"ז , שנה רביעית , גיליו ן , 28 עמי . 104 . 220 הלבנון , כ"ב בטבת תרכ"ה , שנה שנייה , גיליון , 2 עמי 05 . 22 ו . שם , כ"א בשבט תרכ"ה , שנה שנייה , גיליון , 4 עמי . 106 . 54-55 שם , כ"ז בסיון תרכ"ח , שנה חמישית , גיליון . 24 עמי , Diy . 107 . j 8 s-j 82 כ באדר אי תר"ל , שנה שביעית , גיליון , 8 עמי . 108 . 63 שם . י"ח באדר בי תר"ל , שנה שביעית , גיליון , 12 עמי . 109 . 95 שמעון ברמן , בתוך : יערי , מסעות , עמי -599ג . 60
|
|