|
|
עמוד:163
השכונות קריה נאמנה ( ניסן ב"ק ) ובית יעקב ב 1875 הוחל בירושלים שמחוץ לחומות בהקמת שבונה יהודית גם ליד שער שבם , הלוא היא שכונת קריה נאמנה . היוזמים היו בני עדת החסידים בירושלים , בהנהגת ר' ניסן ב"ק , ועל כן מכונה השכונה על שמו , שכונת ניסן ב"ק . בעיתון יהחבצלתי מתרל"ה 875 ) ו ) נמסר , כי בירושלים הקימו בני קהילת החסידים חברה , שהחליטה להנציח את שמו של משה מונטפיורי ולבנות שכונה חדשה מחוץ לחומות , סמוך לשער שכם . הם יבנו שם 'חמישים חצרים אשר בל חצר יכיל 5 בתים . ' העיתון מפרסם את בל תקנות החברה , ומציין , כי חברי הוועד החליטו לקרוא לשכונתם 'אהלי משה ויהודית , ' ולרחוב שבשכונה 'רחוב מונטפיורי / שמותיה המקוריים של השכונה נשתכחו , והכל הכירוה בשם 'בתי ניסן ב"ק' . נראה שגם שכונה זו , בדומה למאה שערים , לא נבנתה על הדרך ליפו , מחוסר מקום ומחמת מחירי הקרקע הגבוהים שם . כהניו ( 1878 ) כבר מציין את דבר קיומה של השכונה : 'על הדרך ההולכת משער שכם למאה שערים , בנו בני וואלין וואלכי גם כן כמה וכמה בתים גדולים ומפוארים ... שם החברה , ומספרם , ומספר הבתים ובל הפרטים נעלם מאתי . ... אליעזר בךיהודה מוסר לשנת תרמ"ד , ( 1884 ) כי השכונה נוסדה באותה שנה שבה הוקמה שכונת בית יעקב : 'בשנה ההיא כונן 7 י נסים ב"ק חברה אחרת ויקן אדמה מצפון לירושלים על דרך ההולך שכמה , ויבן שם כעשרים בית . ועוד יש להחברה הזאת אדמה הרבה , אפס מאין כסף עמדה החברה מבנות עוד' . גרייבסקי מעיר , כי עדת החסידים הווהלינית בירושלים שאפה להתבלט בערה בפני עצמה . הדבר התבטא בבית הכנסת הגדול שבנתה בעיר העתיקה , הלוא הוא בית הכנסת 'תפארת ישראל' ( ניסן ב"ק , ( בבית קברות מיוחד על הר הזיתים , ובשכונה מיוחדת , קריה נאמנה , על יד שער שכם , שנקראה בפי ההמון , על שם מייסדה , 'בתי ניסן באק . ' משפחות חשובות מעדת חסידי וואהלין באו להתיישב במקום , אך מסיבות שונות נבנתה רק מחצית מספר הבתים שתוכננו . על . 76 הורביץ , מוסד היסוד , עמי . 77 . 242 החבצלת , כ"ט בסיון תרל"ה , שנה חמישית , גיליון , 35 עמי . 262 מקורות נוספים על קריה נאמנה ראה אצל : פרומקין ( קרסל , ( מבחר כתבים , עמי מב-מג , גת , עמי : 299 מלאכי , פרקים , עמי 52 ו ; גרייבסקי , מגנזי ירושלים , ד , עמי . 78 . 15 מלאכי , פרקים , עמי גגו . . 79 כהניו , עמי קיב . . 80 בן יהודה . מבשרת ציון , חוברת ב , תרמ"ד ( בתוך : יבנאלי , חיבת ציון , עמ . ( 148 והשנייה — כי ליד השכונה עמדו זמן רב כ 0 ו גלגלי אבן גדולים , שבעזרתם נסללו הדרכים בכל השכונות שמחוץ לחומות . את הגלגלים היו רותמים לסוסים . 'לפני הסלילה היו מישרים את הדרך , פיצצו את הסלעים ומילאו את המקומות הנמוכים והגומות בעפר ובאבנים קטנות . בעבורה זו השתתפו גם גרי השכונות , ביניהם גם זקנים וילדים ... הגלגל היה נקרא "גלגל החוזר , " לפי תפקיד הגלגל שהיו מוליכים אותו הלוך וחזור ... ועד שכונת "משכנות" היה משאיל את הגלגלים האלה והסוסים לעיריית ירושלים בלי שום קבלת שכר בעד זה' . הקמתן של אבן ישראל ומשכנות ישראל היו גולת הכותרת בפעילותו של 'הועד הכללי של כל הכוללים , שבראשו עמד העסקן הפעיל ר' יוסף ריבלין .
|
|