|
|
עמוד:159
מקור אחר מציין , כי השכונה נוסרה באייר . 1875 בסוף שנה זו בבר חיו בה 45 נפש , ולפי התוכנית ייבנו בה לא פחות מ 6 בתים לשנה . תקנות החברה ו'שטר החלטה' שלה נתפרסמו בספרו של גרייבסקי , 'הישוב מחוץ לחומת העיר , ' אנו למרים , בי בשנת תרל"ח 878 ) ו ) כבר נסתיימה בנייתם של 25 בתים , 'והגורל הגרול שנעשה במעמד רוב אנשי החברה ובנוכחות הרבנים וראשי טובי העיר היה ביום א' כ"ח סיון ( תרל"ה . ( כל אחד מהזוכים קיבל ''שטר החלטה '' כתוב וחתום מאת ועד השכונה' ( אחד מכ"ה הזוכים הראשונים בגורל היה ר' שמואל סלנט , אך הוא נשאר לשבת בעיר העתיקה בחורבת ר' יהודה חסיד עם יום מותו , כ '' ט אב תרס"ט . ( 'בספר התקנות לשכונה זו נאמר : החיג'ה ( הקושאן של עכשיו ) תכתב על שלשה או חמשה אנשים שיבחרו מבני החברה בדעות נעלמות . וכל אחד מהם יתן כתב מקויים מאת בית הדין והקונסול שלו שזהו בשביל החברה "אבן ישראל , " והכתב יהיה ביד הועד או ביד מי שיבחר הועד .. 64 ' עוד מציין מקור זה , כי בגלל מיקומה של אבן ישראל על אם הדרך יפו-ירושלים , עלה מחיר הקרקע שם יותר ממחיר האדמה של מאה שערים 30 — גרוש לאמה . הבתים נבנו לספרדים ולאשכנזים גם יחד . 65 גם בין מייסדי שכונה זו היה ר' יוסף ריבלין , אבי השכונות , וכן היה פעיל בבנייתה יהושע ילין . בספר זכרונותיה , 'לצאצאי , ' מספרת איטה ילין על שכונה זו בראשית ימי המנדט הבריטי : השכונה החרשה ישנה הינה כיכר פנויה , אשר שורות בתים מקיפות אותה מארבעת עבריה . היא נקיה , משתרעת לצד הרחוב המרכזי , רח' יפו , וממולה גנים גדולים ובהם נטועים עצים ופרחים ... במרכז השכונה בור גדול . רוב התושבים לא העזו לגור בדירות גדולות משני חדרים , פרט למספר משפחות של אמידים , כמו משפחת פינס , שהיו להם 4 חדרים . לפני הדירה היתה חצר קטנה ; בחלק ממנה היה מטבח , ובחלק — מעין פינה מקורה , ששימשה חדר אוכל . ברצפת אחד החדרים היתה דלת , שנפתחה אל מרתף ששימש לאגירת פחמים , יין , שמן שומשומין rtn שהמשפחות היו מכינות במשך השנה . אף על פי שהשכונה היתה חדשה , חדרו גשמי החורף לבתים . " לפי אחר המקורות היו לשכונה שני שערים — האחד לצפון ( לרחוב יפו ) והשני לדרום ( לרחוב אגריפס ) . בה בשנה שנוסדה שכונת אבן ישראל 875 ) ו ) נוסדה עוד שכונה יהודית מחוץ לחומות — שכונת משבנות ישראל . הניסיון המוצלח של השכונות החדשות משך רבים מבעלי היוזמה והמרץ בקרב היישוב היהודי בעיר העתיקה . רבים החלו מצטרפים לבונים ולעושים ותרמו את חלקם להרחבתה של ירושלים , וכך נוסדו חברות רבות לרכישת קרקעות ולבניית בתים . העסקנים נתפסו להתלהבות משיחית , וראו בבניין ירושלים שלב נכבד בדרך אל הגאולה העתידה . בל האיגרות , התקנות וספרי הייסוד של אותה תקופה מתחילים ומסתיימים בפסוקים מדברי הנביאים על אחרית הימים וגאולת ישראל . העיקרון של החברות המייסדות היה לתת אפשרות לכל הרוצה בכך לבנות לעצמו בית מגורים בתנאים נוחים פחות או יותר , בתשלומים לא גבוהים ולפרק זמן ארוך . ואכן , אם להוציא מהכלל ג . 6 ניל , עמי , 30 המצטט את מונטפיורי ; כהניו ( עמי קיב , ( מציין , כי עד ל 878 ו נבנו במקום ג 2 בתים ו 2 בורות מים . . 64 גרייבסקי . ספר הישוב , עמי 20-16 וראה על תקנות אלו גם אצל : טובי , משבנות ישראל , עמי 0 גו . . 65 גרייבסקי , ספר הישוב , עמי 6 ו ? , בן יהודה , מבשרת ציון , ב , תרמ"ד ( בתוך : יבנאלי , חיבת ציון , עמי , ( 147 מציץ כי מחיר הקרקע במאה שערים היה בגלל ריחוק המקום רק עשרים פרוטה האמה , באבן ישראל שישה גרוש האמה ובמשכנות ישראל , כיוגן שהיה שוב קצת מרוחק יותר מערבה , שלושה גרוש האמה . . 66 ילין איטה . לצאצאי , עמי 43-38 י על פתחי הכניסות לשכונה , בתים מיוחדים , אנשים שגרו בה ובתים בסביבה , אס בי לזמן מאוחר יותר , ראה : יהושע , ד , עמי . 67 . 91-42 שפירא , מחוץ לחומה , עמי 25 ו .
|
|