|
|
עמוד:158
השכונות אבן ישראל ומשכנות ישראל זמן קצה לאחר מאה שערים נוסרה בירושלים שכונת אבךישראל . המחסור החמור בדירות בירושלים הביא להתפתחות רבה בבניית שכונות . כבר ב 1874 מוסר הלבנון , ' כי אגורת 'כנסת ישראל' הקימה את חברת 'בוני ירושלים' לרכישת קרקעות ובניית בתים , משום שמחירי הדירות בירושלים האמירו מאד . " מאוחר יותר מוסר העיתון , כי נוסדה חברה חרשה לבניין — 'אבן ישראל' 1 החברה קנתה שרה המספיק ל 53 בתים , ומכאן שמה ' ) אבן' בגימטריא . ( 53 = . 58 ספר התקנות של מאה שערים , וראה : ריבלין , מאה שערים , עמי , 61-59 הורביץ , מוסד היסוד , עמי , 220-215 על הסדרים הפנימיים כבנין השכונות , רישום הקרקע והיקף הבנייה עד ל 875 ו ראה גם : ררייק , ירושלים מודרנית , עמי . 59 . 44-42 פירסט . עמי . 60 . 64-61 כללית על בניית שכונת אבן ישראל ראה ו גרייבסקי , ספר הישוב ' , עמי ; 23-17 גת , עמי ; 296-2 * 5 גליק , שכונות , עמי סר-סה ; גרייבסקי , מגנוי ירושלים , ד , עמי 5 ו ; ילין יהושע , שבונות , עמי , 198-197 או : זברונות , עמי . 61 . 116-113 הלבנון , י"דו בטבת תרלייד , שנה עשירית , גיליון , 21 עמי . 62 . 166-165 שם , כ 1 " בסיון תרל"ה , שנה א ^ ת עשרה , גיליון , 45 עמי . 359 ( הנהגת היישוב ) של תקנות אלו , בסעיף ; 10 'אסור לשום איש למשכן נחלתו או חלק ממנה , לא רק לשאינו ישראל , אלא גם לאחד מכת הפורצים בדברי רז"ל . ' בפרק ב' ( משפטי האחוזות , ( סעיף , 7 מודגש , כי 'אסור להשכיר רירה למי שאינו מוחזק לישראל כשר ! ' כלומר , אין מעמידים כל יהודי בחזקת כשר , ולא בל יהודי ראוי להתגורר בשכונה . ספר התקנות כולל גם ענייני חינוך , בריאות ועזרה סוציאלית , וכן דאגה לעולים חדשים , שהתווספו לשכונות מרדיפות בגלויות שונות . אפשר לראות כאן גם נטייה ליצירת אוטונומיה מול היישוב שבעיר העתיקה , על ידי פיתוח מוסדות מקבילים , ולא רק מקומיים , אלא גם ציבוריים כלליים . כדי למנוע חדירת 'רוחות חדשות , ' ובייחוד כל הקשור ב'השכלה , ' נקבע שהתקנות הן לדורות , ואין לשנותן . פירסט , הקורא למאה שערים 'גיטו מרצון , ' מנסה לעמוד בסיכום סקירתו על אופיה של השכונה : ' אולם מאה שערים אינה "קהילה קדושה '' ארגון דתי בלבד ; היא הטילה על עצמה מלכתחילה את כל תפקידיו של איזה ציבור חילוני , דוגמת עיירה או עיר כלשונם "שטדלאך '' שהיתה שרוייה אי פעם ברוסיה הצארית או בפולניה . ( גם לשלטונות הטורקיים לא היתה כמעט שליטה בגבולות מאה שערים כי היא עמדה תחת חסות אנגליה ) ... הנהלת השכונה עוסקת בכל עניני השכונה הנוגעים בחיי תושביה ובצרביהם . הם מרצפים ומשכללים את הרחובות , בונים שווקים וחנויות ... מתקנים את הבורות המקוואות ובתי הכסאות , מבטיחים רכוש השכונה בספר האחוזות הממשלתי ... וסוף סוף — זה העיקר — "נדאג למען השלום השקט והשלוה בתוך עירנו . "' הוא מביא גם את דעתו של ברינקר , הרואה ב'מאה שערים דוגמא מיניאטורית של העיר העתיקה , ' אך לעניות דעתו 'בריה היא בפני עצמה . הבונים הראשונים יוצאי מזרח אירופה בנו פה לעצמם דוגמת ה"שטדלאך" במחשבה ובכוונה תחילה , "גיטו" ממש , מסוגר ומרוחק ממרכזי התחבורה . בדד ומבודד כדי שלא ייטמא במגע והחומות הללו שמרו עליהם , על גופם ועל נשמתם '' ... י . בפי שנראה בהמשך חיבורנו , ה'גיטו' לא נשאר מבודד,- הוא גדל והתרחב , ושכונות רבות נבנו מסביבו .
|
|