|
|
עמוד:152
שכונת בית דוד שכונה נוספת שקמה בירושלים , ואשר היתה בעצם שכונח בת של נחלת שבעה , היא קבוצת הבתים דירות שנקראו 'בית דור' — על שם הגביר הנדיב ר' דוד רייז מינובא שבפולין . מקורות שונים לןדמנים . את שנח תרל"ז 877 ) ו ) כשנת הייסוד ובניית הבתים , אך נראה , כי הבנייה הראשונה במקום כמר היתה בתרל"ג . ( 1873 ) הקרקע נקנתה עור לפני כן בידי 'ועד הכוללות פרושים וחסידים' במטרה לבנות שם יישוב בשם 'נחלת ישורון' . את הדחיפה האחרונה ללניית השכונה נתנה ההתפתחות הגדולה של נחלת שבעה . בסוף תרל"ב התיישב בנחלת קנבעה ון ? נדבן ר' דוד רייז , שכבר היה אז בערוב ימיו וסבל מחולשה גופנית . בראש השנה תרל"ג נתגורר מדרשת ר' יוסף ריבלין , מראשי נחלת שבעה , שדיבר על מצוות הרחבת השכונה — 'הרחיבי מקום אהלך . ' בעלות ר' דור לתורה נדב את סכום הכסף שהיה דרוש להקמת בתי דוד , שנועדו לעניי 'כולל פרושים וחסידים . 34 ' ב 1875 כבר מוסר העיתון 'האריאל , ' כי דוד רייז בנה 10 בתים ולידם בור מים ובית בנסת עבור . 29 עמירן ( אטלס , ( עמי . 30 . 52-20 ילין יהושע , זכרונות , עמי גוו . 1 ג . ריבלץ , מגילת יוסף , עמי 2 . 25-24 ג . גת , עמי 292 וראה גם ; טובי , משכנות ישראל , עמי 28 ו29- ו . S 5 גת , עמי 298 י גרייבסקי , ספר הישוב , עמי , 26 ומקורות נוספים טועים בקביעת שנת תרל"ז כשנת הייסוד הראשונה של בתים אלו . . 34 מלאכי , עמי 150 ו גרייבסקי , אבני זכרון , א , עמי 8 ו " גליס , שכונות , עסי מז-מדו ו הורביץ , מוסד היסוד , עמי ו 202-20 א . ב . ריבלין , ירושלים , עמי . 80-79 חלונות הבתים היו מאורכים , מקושתים ומסורגים בסככות ברזל . הבנאים והפועלים הערבים השפיעו על סיגנון הבנייה , שהועתק מהעיר העתיקה ' . בקשר ליחסם של ה'כוללים' בעיר העתיקה להקמת נחלת שבעה חלוקות הדעות . לדברי יהושע ילין פנו המייסדים למנהיגי ה'כוללים' בבקשה שיצטרפו אליהם : ... ' הנה אבותינו חטאו לישוב בהמנעם מלקנות בתים בתוך העיר במחירים זולים מאד , בה בעת אשר ראו את הנוצרים רוכשים להם רחובות שלמים עם בתים רבים ... אך עתה מתהווה ישוב חדש מחוץ לחומה ע"י בניני הרוסים במגרשם וכבר התחילו גם נוצרים רבים אחרים לקנות מגרשים סביב למגרש הרוסים ... לכן אל תחמיצו את שעת הכושר וכל זמן שהאדמה עודנה זולה , קנו לכה"פ באיזה אחוזים מן החלוקה , ובנו בתים עבור העניים שישלמו לכם בעד שכירות בתיהם . ' אך ראשי היכוללים' סירבו לשמוע , והעדיפו חיי שעה על חיי עולם . 30 לעומתו קובע יוסף ריבלין , כי שבעת המייסדים עצמם היו רובם נושאי מישרות ציבוריות וחברים בוועדי הכוללים . " את הבדלי הדעות בין יהושע ילין ליוסף ריבלין יש להסביר על סמך התייחסות שונה למושג היבוללים . ' ריבלין מתכוון ל'ועד כל הכוללים , ' שהוא עמד בראשו ואשר היה גוף 'מתאם' בלבד בין ה'כוללים' השונים , בעוד שטענותיו של ילין הן 1 גד מנהיגי ה'בוללים' הגדולים , שעדיין לא היו מוכנים להצטרף למפעל הבנייה מחוץ לחומות , ושעמדו מנגד בשעה שהחל תהליך חשוב זה . לסיכום חשיבותה של נחלת שבעה בהתפתחותה של ירושלים שמחוץ לחומות נביא את דבריו של בן ציון גת ' .- הצלחת השיכון ב"נחלת שבעה"הראתה את הדרךלבני ירושלים שיעשו לביתם בעצמם ולא יצפו לחסדי אחרים , ביחד עם זה הקנה שיכון זה לבני ירושלים נסיון חשוב ומועיל בבנין בתים , ובארגון שכונות על יסודות של עזרה הדדית , ומן הבחינה האחרונה אפשר לחשוב את ינחלת שבעהי לאבן פינה בהרחבתה של ירושלים העברית . "'
|
|