|
|
עמוד:150
ערביי הארץ . היא הופיעה בערביה במשרד הרישום , אדמת השכונה ברשמה על שמה ולה נמסרה תעודת הקניין . שטח הקרקע היה כ 0 ם 24 , 0 אמות מרובעות . גבולותיו — שנהגו לציינם אז בשטרי הקנייה — היו : מצד צפון — דרך המלך , היא דרך יפו,- מצד דרום — בית הקברות המוסלמי , שבו ' בריכת ממילא ; ' מצר מזרח — סלעים ומספר אילנות ; מצר מערב — חלקי גדרות וקבר מוסלמי עתיק ) . ' מיקומה של השכונה ראה במפה בעמ' . ( 153 לפי גרייבסקי היה המחיר לאמה מרובעת במגרש הראשון בנחלת שבעה 25 פרוטות , 16 ולפי בן יהודה 35 — פרוטות . " נראה , כי בהכרעה בדבר קניית החלקה התחשבו בשני גורמים שהקנו למקום זה יתרון ; ( א ) היותו על דרך יפו , שהיתה היציאה הראשית מירושלים . עובדה זו הוסיפה נוחיות וביטחון , מה גם שבאותה עת עמדו לסיים את סלילת הדרך ; ( ב ) קירבת החלקה לבנייני מגרש הרוסים ( שהוקמו 5 שנים קורם ) הוסיפה אף היא ביטחון . על הקמתה וארגונה של נחלת שבעה אפשר ללמוד מספרי הייסוד של החברה ומהתקנות שלה . אלה נתפרסמו בידי אליעזר ריבלין בסוף ספרו של יהושע ילין 'זכרונות לבן ירושלים' . לפי התקנות היו צריכים שני חברים שנבחרו על פי גורל לבנות שני בתי רירות לשנה . מאחר שגבולו הצפוני של המגרש נמצא על אם הדרך ליפו — ובכך היתה לו עדיפות על גבולו הדרומי , שנגע בבית הקברות המוסלמי — חולק המגרש ל 7 רצועות אורך , מצפון לדרום , כך שכל חבר קיבל חלקה שווה לזו של חברו בגודלה ובאיכותה . " אחר המקורות מדגיש את הצעדים השיתופיים בהקמתה של השכונה ו 'בוני נחלת שבעה קנו את אדמתם בקניה קיבוצית אחת , ואחר כך חילקוה ביניהם לשבעה חלקים . אחרי כן צעדו צער קיבוצי נוסף . אחרי חלוקת האדמה למגרשים הכניס כל אחר משבעת החברים סכום של 12 לירות . ביחד נאסף איפוא סכום של 84 לירות . בסכום הזה בנו להם בית אחר בלבד , על מנת שאחר מהם יוכה בו על פי גורל . והותנה ביניהם שהזוכה ישלם לחבריו את כספם במשך 7 שניםי . ב 4 . 8 . 1869 חנך המתנחל הראשון במקום את ביתו והתיישב בו . היתה בכך העזה רבה , שכן באותה עת עדיין היו שערי העיר ננעלים בלילות , ואי אפשר היה אז להגיש עזרה למתגוררים בחוץ . גם בקרב חלק מיהודי ירושלים קמה התנגדות , שנבעה מחששות , פחד ודאגה לגורל יקיריהם מבצעי רעיון ההתיישבות מחוץ לחומה . מי שתיה הובאו לשכונה מבורות העיר העחיקה בידי פלאח . בבריכת מים שנבנתה במקום נאגרו מי גשמים — לרחיצה ולכביסה . בשנים הראשונות ירדו התושבים במשך היום לעיסוקיהם בעיר העתיקה ולעת ערב חזרו לבתיהם . תחילה שימשה השכונה למגורים בלבד . במרוצת השנים הראשונות נבנו בתי כנסת ובתי מדרש , . 14 ריבלין , ראשית הישוב , עמי 88 ו : גרייבסקי , זל"ר , א , עמי . 15 . 12 שם , שם , וראה גם : גרייבסקי , ספר הישוב , עמי . 16 . 7 גרייבסקי , מגנזי ירושלים . ר , עמי . 17 . 15 בן יהודה . מבשרת ציון . ב , תרמ"ד ( בתוך : יבנאלי , חיבת"ציון , עמי . 18 . ( 146 סרטים על הסדרים הפנימיים שהנהיגו הבונים הראשונים בבניין השכונות ראה : קצבורג , קווים , עמי . 46-42 ועל התקנות ומחברן : טובי , משכנות ישראל , עמי . 19 . 129-127 ילין יהושע , שכ 1 נות , עמי , 195 או הנ"ל , זכרונות , עמי 116—113 ובסוף הספר — התקנות ; ראה גם פירסט , ירושלים החדשה , עמי : 43 ברינקר , לוח ירושלים , ה , עמי קעח-קע . . 20 ילין יערוק , אבותינו , עמי מא-מב . ו . 2 ריבלין , ראשית הישוב , עמי ; 191-189 גרייבסקי , ספר הישוב , עמי ; 11-9 גרייבסקי , זל"ר , ה , עמי . 9
|
|