|
|
עמוד:148
... ? ובשנים האחרונות עזרו ה' לבנות לעדתו גם בתי מעון לעניים ובית תפילה מהודר מחוץ לשערי ירושלים . ' ... את דבר היותה של שכונת מחנה ישראל השכונה הראשונה מחוץ לחומות לאחר ' משכנות שאננים' מציין גם לונץ במורה הדרך שלו מ ו 89 ו : 'השכונה הזאת ( שכונת המערבים היהודים מול בריכת ממילא ) נבנתה לפני כל השכונות האחרות אשר מחוץ לעיר ובה בית הכנסת ובתים אחדים להכולל' . מחמת קירבתה של השכונה לבריכת ממילא כונתה גם שכונת ממילא , וכן נודעה בשם שכונת המערביים . מספר תושביה היה מועט יחסית , ולפי אחד המקורות הגיע מספר בחי האב ב 897 ו ל 30 בלבד . רק שנים רבות אחרי הקמתה עברה השכונה שיפוצים ותיקונים יסודיים . ב'ספר הישוב , ' שראה אור ב 939 ו , מציין גרייבסקי , כי 'לפני כחמש שנים נבנו הבתים מחרש ע"י וער עדת המערביים . ' בספרו 'אבני זכרון' ניתן למצוא את העתקי הכתובות שהיו קבועות בקירות הבתים . עד למלחמת העולם הראשונה , היתה 'מחנה ישראל' שכונת המגורים היחידה של היהודים המערביים בירושלים שמחוץ לחומות . רוב אוכלוסיתה של עדה זו נשאר לגור בעיר העתיקה . החל משנות ה 90 נתדרדר והלך מצבם של בני עדה זו עקב סכסוך בענין ההנהגה . מרביתם היו בעלי מלאכה כרצענים , נגרים , פחחים וקצבים . כן היו ביניהם רוכלים מועטים ומספר קטן של סוחרים . אף על פי שרובם ידעו קרוא וכתוב — מצבם הרוחני היה ירוד . מצבה החומרי של העדה היה גם כן קשה שכן לא היו לה מוסרות צדקה ובתי חסד וענייה היו מרובים . מקורות התקופה מציינים כי בלט בערה זו , פער רב בין מספר משפחות עשירות מיוחסות , שאחרות מהן אף בנו בתים פרטיים מפוארים בעיר החדשה , כמשפחות עמיאל ואכו ג'דיד , לבין כלל העדה שנמצא במצב ירוד וחי ברובו בעיר העתיקה . " על שכונת 'מחנה ישראל' כותב אחד המקורות המסכמים : 'זו היתה שכונה קטנה , שהכילה רק בתים אחרים , אבל כאן חשובה בעיקר לא הכמות אלא האיכות . השכונה מחנה ישראל הכילה בה יסוד חדש , היסוד ליוזמה הפרטית של בני ירושלים , שכן הם בעצמם יצאו והרחיבו את ישובם מחוץ לעיר בכוחות עצמם על חשבון עצמם . ' ברם , שכונת מחנה ישראל הקטנה לא זכתה גם לגדול , וברבות הימים אבדה לגמרי . בתיה המעטים נבלעו ונכללו בתוך הבתים הרבים שניבנו סביבה על ידי בונים בלתי יהודים , והשם מחנה ישראל נשכח לגמרי'י . ער היום אפשר לראות בשכונה את המבנה הראשוני של חצר פנימית , כשהקירות החיצוניים של הבתים מהווים מעץ חומת מגן לדיירים . בכניסה לשכונה היו שערי ברזל שננעלו בלילות , ולדירות היו תריסי ברזל שהוגפו בלילות . רוב הבתים היו בני שתי קומות , ונבנו מאבן גיר קשה מסביבות ירושלים . מאפיינות אח השכונה הקשתות הרבות — בכניסות לבתים , בחלונות , ואף בתקרות . הסימטות הן מבואות סגורים , קצרים וצרים מאד . . 5 החבצלת , כי בכסלו תר"מ . שנר ! עשירית , גיליון , 1 עמי . 6 . 65 לונץ , מורה ררך , עמי , 161 וראה גם גת , עמי . 7 . 290 לונץ , לוח לתרנ"ח , עמי ; 66 לא השתמשתי בנתונים המספריים המופיעים במקום זה אצל לונץ ביחס לשאר השכונות , מאחר שבהן חלה התפתחות רכה מאז תום התקופה אליה מתייחס פרקנו הנוכחי 1881 — עד לשנת . 8 . 1897 גרייבסקי , ספר הישוב . עמי 8 . 7 א . אלמליח , לתולדות המערביים בתוך : לונץ , לוח לתרס"ט , עמי ; 88-58 ראה נם : החבצלת , י"ב באדר תרס"דו , שנה שלושים ושמונה , גיליון , 18 עמי 8 ג . 1 ( קול קורא לעזרה . » . ( ילין יצחק , אבותינו , עמי מא,- וראה מעט פרטים על השכונה גם אצל . פירסט , ירושלים החדשה , עמי . 39-38
|
|