|
|
עמוד:142
הדואר מראשית התפתחותו ועד 1892 אמצעי קשר המיטיב להדגים את התרחבותה של ירושלים במחצית השנייה של המאה ה 9 ו הוא הדואר . עד לימי שלטונו של איברהים פחה ( בשנות ה 30 של המאה ה 9 ו ) קשה לדבר על שירותי דואר מאורגנים בירושלים . גם בעניין זה שנות ה 30 הן נקורת התחלה להתפתחות שחלה בעיר . ב 834 ו נחנכה לראשונה מערכת הדואר בתורכיה . מטרתה צויינה אף בצו קיסרי שהודיע על ייסודה . 123 כבר ציינו ( לעיל , עמ' ו , ( 12 כי ב 837 ו קיבלו צרפת ואוסטריה זיכיון לקיום שירות רואר סדיר בעריה האסייתיות של האימפריה העות'מאנית . 124 אך בירושלים החלו שירותי רואר אלה פועלים רק מאוחר יותר ; קדם להם שירות הדואר 'הפרטי' של 'החברה המיסיונרית הלונדונית . ' 251 טובלר ( בשנות ה ( 40 מוסר , כי בין ירושלים לביירות פועלים שני שירותי רואר — אחד אנגלי ואחד של הפחה . השירות האנגלי הוא בירי המיסיון הלונדוני . הדואר שלו מגיע לירושלים בסוף כל חודש ויוצא מכאן בתחילת כל חודש . זהו שירות בטוח , ובאמצעותו ניתן להעביר אפילו כסף . . 118 רבעון יקרן החקר הבריטית / , 1900 עמי . 1 . 119 שם . , 1901 עמי . 2 . 120 שם , שם . . 121 שם , 1904 ( יולי , ( עמי 88 ג . . 122 השקפה , כ 1 " בשבט תרס"ד , שנה חמישית , גיליון , 20 עמי ; 152 ראה גם לונץ , לוח לתרס"ה , עמי ; 167 מס לבניין דרכים , עמי . 164 ג . 12 ל 1 איס , תורכיה המודרנית , עמי . 124 . 77 אטינגן , אנציקלופדיה עברית , ו , עמי : 956-954 ברכיה-ווטיה , עמי . 125 . 95 מקלוד , עמי 25 ו . פעולת הסלילה העיקרית בדרך ירושלים-שבם נעשתה רק בראשית המאה ה . 20 עיתוני 'קרן החקר הבריטית מדווחיס על התקדמות העבודה , כדלקמן : עומדת להיבנות דרך כרכרות מירושלים לשכם בפיקוח מהנדס ארמני . " דרך הכרכרות לשכם , שרבות דובר על בנייתה , הולכת ונסללת , זה 4 שבועות , בפיקוחו של ארמני שבא במיוחד מקושטא . "' כמה אפנרים ירושלמים ניסו להשפיע שהדרך תעבור גם בעין סיניה — אבל לא הצליחו . הקושי הוא בכך , שהכפר שוכן בעמק והדרך משתדלת לשמור במידת האפשר על גובה אחיד . לעת עתה מוכן הקטע מירושלים לאל בירה , ומכאן יעבור סעיף לרמאללה . דרך הכרכרות לשכם מוכנה עד לכפר סינג'יל . 121 גם העיתון 'השקפה' מספר ב , 1904 כי נחנכה הדרך החדשה עד סינג'יל , השוכנת בגבול מחוזות ירושלים ושכם . לאורך הדרך בת 37 ק"מ , 33 גשרי אבן וגשר ברזל אחד . 122 סיכום התפתחותה של רשת הדרכים בשטח של ירושלים שמחוץ לחומות מלמד , כי הדרך החשובה ביותר — שחשיבותה אף הלכה וגברה במרוצת המאה — היתה הדרך מיפו לירושלים . היא נסללה ראשונה , ולאורכה התפתחו התחנות הישנות והוקמו תחנות חדשות . עליית חשיבותה והתפתחותה נבעו מגידולה ומעליית חשיבותה של ירושלים . בירושלים החדשה החלה מתפתחת גם רשת דרכים פנימיות . היתה זו תוצאה של ההתפתחות המהירה שהחלה מתרחשת בשטח שמחוץ לחומות , ושל התרחבות העיר וגידול המרחקים בין השכונות החדשות לשטח האם — העיר העתיקה . הצליינות למקומות הקדושים נתנה את הדחף לבנייתן של הדרכים לבית לחם ולחברון , ליריחו ולירדן . הדרך האחרונה שנסללה היתה הדרך לצפון . היא נועדה בעיקר לשימוש מקומי — לכפרי האיזור — וייתכן כי זו הסיבה לפיגור היחסי בסלילתה .
|
|