|
|
עמוד:141
הדרך החשובה ביותר מזרחה היתה ליריחו ולירדן . דרך זו יצאה משער האריוח ( שער סט . סטפן , ( עברה על פני גשר הקיררון , ועלתה להר הזיתים . ממנה הסתעפו הדרכים השונות שהובילו אל הכפרים אבו דיס ואל עזרייה , אל האתר הנוצרי בביתני ולאתרים השונים בהר הויתים . " סלילת הדרך מירושלים מזרחה בראשית שנות ה 80 קשורה גם בצליינות הנוצרית למקומות הקרושיבו שעל הירדן , ובעלייה לרגל של המוסלמים לנבי מוסא . אוליפנט ( ספטמבר 882 ו ) מספר על תוכניות לסלילת דרך מרכבות מירושלים ליריחו . סימני פעילות ראשונים בעניין זה גילה בחיאן אלאחמר , שמ ראה 'קבוצה גדולה של בנאים וסתתים עמלים בקדחתנות , בפיקוחו של איש אירופי , בהקמת מלון אורחים , או אכסניה חדשה ויפה . "'' ב 884 ו כבר מוסר העיתון 'הצפירה , ' שהדרך מירושלים לירדן תוקנה . הוקמה תחנת משמר להגן על הנוסעים מפני שודדים , וכן תוקן הגשר שעל הירדן . " לשנת 896 ו מוסר לונץ על סיום סלילת הדרך כאן : 'הדרך מירושלים ליריחו , ים המלח והירדן נסללה כליל . ובשנה הזאת נסעו בעת הסיור כמעט בכל יום ויום מרכבות רבות רצוא ושוב ליריחו והירדן . וקלות המסע אשר הוסב על ידה יסבר בטח בריבוי ביאת התרים והנוסעים . והדבר הזה הוא כנודע , אחד מהעמודים אשר פרנסת עירנו נשענת עליהם' . ' <" ב 905 ו כותב העיתון 'השקפה , ' כי תיקון מסילת העגלות מירושלים ליריחו יתחלק ל 3 חלקים , והחלק הראשון כבר נמסר לעבודה . וב 1906 מוסר העיתון , כי מסילת העגלות מירושלים לנבי מוסא כבר נפתחה לשימוש הציבור . " שער היציאה של הדרכים לצפון היה שער שכם ( או : שער רמשק , ( ו 3 דרכים עיקריות יצאו ממנו . האחת פנתה צפונה מערבה , אל עבר הכפר בית חנינא , ומשם המשיבה לכיוון צפון מערב . השנייה יצאה צפונה מזרחה , אל עבר צפונו של הר הזיתים , ומשם המשיבה לענתות , גבע ומכמש . השלישית — היא הדרך העיקרית לשכם — עלתה אל עבר 'גבעת בנימיך , משם המשיכה לאל בירה ( רמאללה ) ולגופנה . " נראה , שתוכניות לסלילת דרך מירושלים לשכם החלו מתגבשות בד בבד עם סלילת דרך ירושלים-יפו , אלא שהדברים לא זבו להתבצע כל כך מהר . לפי העיתון 'המגיד' מתרל"ג 872 ) ז ) הוציא פחת העיר ירושלים , נזיף פחה , צו ברבר סלילת דרך מירושלים לשכם באותה שנה , אלא שהדבר לא יצא לפועל . " על התנגדות לסלילת הדרך מצד גורמים מוסלמיים מוסר הירשברג : ... ' ספרו לי בירושלים , כי גברת אחת אנגלית חפצה לעשות על הוצאותיה דרך כבושה מירושלים לשכם , אומרים לזכרון בנה , המת , אשר היה שמו יוסף , כשם הצדיק יוסף הקבור בשכם . ותשתדל לקבל רשיון הממשלה על זה , וידיחנה הפחה אל הקאדי ( ראש השופטים , ( וזה אל המופתי ( ראש הדת , ( והאחרון סרב לתת את הסכמתו על הרשיון . הנימוק לסרובו זה היה -.אלמלי רצה הקב"ה בדרך כבושה , לא גבב עפר ואבנים במקומות האלה רוקא , עבשו הננו רואים בי כך גזרה חכמתו העליונה ואין הרשות בידי קבוצי חמר כמונו לבוא אחריה ולבטלה' . " . 110 גייגי-ריטר , ד . עמי ג ; 2 שטראוס , עמי ; 223-222 ליון , ( 1875 ) עמי . 149 , 136 לוו . אוליפגט , חיפה , בתרגום העברי , עמי . 112 . 214 הצפירה , י"א בניסן תרמ"ד , שנה אחת עשרה , גיליון . עמי 112 . 105 א . לונץ . לוח לתרנ"ו , א , עמי 0 ג ; 1 על סלילת הדרך ליריחו ראה גם : לונץ , ירושלים , ג , תרמ"ט , עמי , 212-201 וגם ירושלים , ד , תרנ"ב , עמ . 115 . 254-218 גייגי-ריטר , ד עמי . 113 . 25 השקפה , כ"ח בתשרי תרס"ו , שנה שביעית , גיליון , 2 עמי . 116 . 4 המגיד , כ"ו בחשון תרל"ג , גיליון , 46 עמי . 114 . 499 שם , י"א / cjjj תרס , 1 " שנה שביעית , גיליון , 48 עמי . 117 . 3 הירשברג , משפט הישוב , עמי . 498
|
|