|
|
עמוד:140
ובחבורה , ומצרפים להשתטחות על הקבר גם טיול להנאתם , ברגיל יוצאים לשם לפנות ערב וחוזרים לאור הלבנה' . מתיאור זה עולה , כי גם בתוך ירושלים החלה מתפתחת תחבורה — מהעיר העתיקה אל השכונות החדשות שהחלו צומחות מחוץ לחומות , וכן בין השכונות . על סלילת דרכים פנימיות בירושלים שמחוץ לחומות כבר מוסר פיארוטי בראשית שנות ה . 60 הוא ביקש מסוראייה פחה לסלול דרך לעיר העתיקה מסביבות בריכת ממילא . מבוקשו נעשה — אם כי לא בדיוק לפי תוכניתו , בבל אופן היתה זו הדרך הסלולה הנוחה הראשונה בעיר . ' לפי דיווחו של העיתון 'המגיד' שופרה הדרך מירושלים לעץ כרם בשנים 859 ו860- ו . באמצע שנות ה 70 מוסר העיתון 'הלבנון / כי לפני מספר שנים התקין הפחה דרך ליד ? נחלת שבעה , ' וכי עתה הוא תובע מהיהודים את דמי התקנתה י . ראשית הופעת העגלות הציבוריות בחוצות ירושלים היתה ב 875 ו , לאחר הקמתן של השכונות היהודיות הראשונות בעיר החדשה . מספר המבורגר בזברונותיו לאותה שנה ו 'עגלות לנסיעה לא היו עדין בירושלים והנה בא יהודי אחד מ & ולניה , פישל שמו ( שם משפחתו לא נודע , ( שידע את מלאכת העגלונות , גמר בדעתו שיסדר לו עגלה לנסיעה , ויקנה שני סוסים ויהיה עגלון , שזה עסק טוב המביא פרנסה לבעליה ... העגלה היתה גבוהה מאד , וגלגלים גדולים היו לה . ארבעה ספסלים ארוכים היו לעגלה וככל ספסל ארבעה מושבות , בשביל ששה עשר אנשים . ושני מושבות על הדוכן של העגלה , אצל פישל בכבודו ובעצמו . וכבש היה לה שעלו בו הנוסעים לעגלה . ומן הכבש ער העגלה היה בל"כך רחוק ער שהעולה היה צריך לפשק את רגליו בבדי ליכנס לעגלה משום שהעגלה היתה גבוהה . לאורך העגלה , לשני ציריה , היו תחובות שתי טבעות . בלתי מלוטשות , של ברזל לכל צד . בתוך הטבעות נכנסו מוטות של עץ ועל המוטות היה מחובר גג של עץ , להגן מפני הגשם ומפני השרב . ' ' ... תיאור מעניין על תחבורת העגלות בתוך העיר ירושלים בסוף המאה ה 9 ו מוסר גד פרומקין . הוא מספר כי עם יציאתך משער העיר העתיקה היו מקיפים אותך קהל עגלונים גדול ושוטיהם הארוכים בידיהם , ערבים ויהודים כאחד מכריזים בקולי קולות : 'ארוף , ארריוה ( למעלה ) ' מעשוריך ( מאה שערים . ( בשני קווים התנהלה או התחבורה מחוץ לעיר . למאה שערים מזה ולמעלה העיר , אל השכונות אשר לצדי רחוב יפו מנחלת שבעה ועד למחנה יהודה , מזה . כל בעל עגלה ניסה לתפוש לו נוסעים למלא את מרכבתו , בשכר שתי עשיריות — למחנה יהודה , ועשיריהאחת — למאה שערים י . ' < עם גידול העיר הלכה והתפתחה גם רשת דרכים פנימית . מהשוואת מפת ווילסון מ 864 / 5 ו — המציינת את השבילים והדרכים שהיו מחוץ לחומות לפני שהחלה בניית העיר החדשה — עם מפות מאוחרות יותר , עולה כבירור , כי הדרכים החדשות נסללו בעקבותיהן ועל גביהן של הדרכים הישנות . . 104 פרומקין , שופט , עמי . 105 . * 9 פיארוטי , עמי . 106 . 241 המגיד , כי בסיון תרב"א , שנה חמישית , גיליון , 21 עמ' ; 116 כרתה וסטר ספפורד ( עמי , ( 102 מציינת בקשר לדרך לעין כרם , בי בשנים , 1883-1882 כאשר שהה גנראל גוררון בעיר , הוא גר בבית שבור במקום יה אשר אליו היה שביל חמורים בלבד . . 107 הלבנון , כ"ב בטבת תרל"ו , שנה שתיס עשרה , גיליון , 23 עמי . 108 . 182 המבורגר , שלושה עולמות , חלק ג , עמי ס-סא . 08 וא . פרומקין , שופט , עמ . 57 . 109 בן אריה , גידול הקהילה , עמי . 121-113
|
|