|
|
עמוד:135
אבטחת הדרך , ההכנסות ממנה , ותחנות הביניים ב 869 ו מציין 'הלבנון , ' בי הדרך מירושלים ליפו עדיין אינה בטוחה , ושודדים מפריעים לתנועה . וב 873 ו הוא מוסר , כי 'באב אל ואדי' ( פתח העמק ) בלב הדרך בין ירושלים ויפו — היה מקום מסוכן לעוברי הדרך גם לאחר שנבנתה המסילה מיפו לירושלים , ועל כן החליט הפחה להקים במקום מספר בניינים ולהציב שומרים , למען יוכלו לעבור שם עוברי הדרך . 75 מקור אחר ( 1874 ) מציין גם כן , כי לאורך הדרך לירושלים יש בתי שומרים להגנה על עובדי דרכים . 76 ? מדריכי הסיורים' מציינים את 18 מגדלי השמירה בדרך לירושלים , שנבנו בפקודת סוראייה פחה בשנים . 1860-1859 בסוף המאה הם בבר מוסרים כי שוב אינם בשימוש , ונראה כי לא היה צורך בהם והדרך הפכה להיות בטוחה . גביית המס בדרך יפו-ירושלים נמשכה גם לאחר סלילת הדרך , אך השיטה השתנתה . הממשלה שלחה לבאב אל ואד פקיד מיוחד , שחישב את כמות התנועה שעברה במקום ; לפי זה נתבע התשלום מחוכר המס . הוטל מס מעבר במקום מס הסולטאן שנהג קודם . ההכנסות נועדו לכיסוי הוצאות בנייתו ואחזקתו של הכביש . ביתני הביקורת לגביית המס היו ב 4 מקומות : ביפו , רמלה , שער הגיא וירושלים . המס היה 3 / 4 גרוש לחמור , 1 . 5 גרוש לסוס , 2 גרוש לגמל ו 16 גרוש לעגלות רתומות ל 3 סוסים . 78 בערבית נקרא המס דרכיה , מלשון דרב — דרך . בשער הגיא היו בעלי העגלות משלמים מס זה בבית קטן דומה למצד , שעד היום ניתן לראותו בצד האכסניה שהיתה במקום . . 68 איטה ילין , בתוך : יערי , זכרונות , א , עמי . 71 . 405-402 ראה מדריכי סיורים : בדקר , מקמילן , קוק . . 49 מר , 1892 , " אינדכס , עמי . 72 . 10 לונץ , מורה דרך . עמי . 70 . 68 קוק , מדריך , 1891 עמי . 67 ג . 7 שם , עמי . 74 . 86-85 הלבנון , כ"ט בתמוז תרכ"ט , שנה שישית , גיליון , 27 עמי , 214 וראה ידיעות נוספות בעיתון זה על חוסר הביטחון בירושלים , הי באלול תרכ"ט , שנה שישית , גיליון 2 ג , עמי . 75 . 254 הלבנון , חי בשבט תרל"ג , שנה תשיעית , גיליון , 24 עמי ו 9 ו . . 76 מר" . ( 1875 ) עמי . 78 . 111 אביצור , מאה שנה לדרך , עמי ; 9 ראסל , עמי 5 גג . . 77 בדקר . 79 . ( 1894 ) וילנאי , ירושלים בירת ישראל , עמי . 169 טעם אירופה ... הבנין הזה נשאר כמו שהיה , ועתה נמצאת בו הפוסטה והמשטרה , לאחר שעתיים הגענו בשלום ליפוי . 68 החל בסוף שנות ה — 80 לאחר התיקונים הרציניים שנעשו בתוואי הדרך ירושלים-יפו — ( 1888 ) מתחילים גם 'מדריכי הסיורים' השונים להמליץ בפני אירופים המטיילים בארץ על נסיעה בעגלה לירושלים , אף על פי שהם מציינים , כי אין שירות מסודר וקבוע בין יפו לירושלים . מרכבות אפשר לשכור אצל בעלי בתי המלון או בסוכנויות הנסיעות השונות . חלק מחברות הנסיעות מחזיקות מרכבות ועגלות ביפו כדי לארגן נסיעות לירושלים . חל ק מה'מדריכים' אמנם ממשיכים להמליץ גם על רכיבה על סוסים , ואף מציינים את הדרכים האחרות לירושלים , דרך בית חורון ודרך ואדי סולימן . ה'מדריכים' מתארים בפרוטרוט את מסלולי הנסיעה השונים , התחנות והאתרים שבדרך , זמני הנסיעה , מחירים וכדומה . ב 1891 כבר מציין לונץ , כי מיפו לירושלים יש מרכבות כל יום ; בימי החורף הן יוצאות בבוקר , ובימי הקיץ — לפנות ערב . אפשר גם לרכוב על סוס . הדרך בטוחה וכל הזמן יש בה נוסעים . מחיר המסע הוא מ 1 מג'ידי ועד 0 ו פרנק . נוסע אשר לו חפצים רבים יוכל לשלחם , אם בעגלת משא או על גמלים . על הדרך ( ליד מוצא ) נמצאים בתי קהוה , אשר בהם יוכל הנוסע לשבת מעט ולנוח מעמלו .
|
|