|
|
עמוד:134
על נסיעה בריליז'אנס באותם הימים ( תרמ"ד ( 1884- מספרת איטה ילין ... ' ; הנסיעה מירושלים ליפו ארכה כ 14 שעה בעגלה פתוחה רתומה לשלשה סוסים גדולים . בעגלות היו 4 ספסלים מרופדים , ושלשה מקומות על כל ספסל . גם אצל העגלון ישבו תמיד שנים , ואני בחרתי לי את מקומי על ידו ... תמיר היו נוסעות שלוש או ארבע עגלות כאלה אחת אחרי השניה מפני פחד התנפלות בדרך . את החפצים שמרו בתוך העגלה מתחת לספסלים . התחנה הראשונה היתד . קולוניה , היא 'מוצא' כעת . המרחק היה כשעה מירושלים , ושם נחנו כרבע שעה כדי לתת מספוא ומים לסוסים שיחליפו כוח לעלות על הר הקסטל . הגברים נאלצו לרדת מהעגלה והלכו ברגל בדרך ישרה וקצרה שבצדי ההידורים של דרך המלך הסובבים הנה והנה , הנשים והטף נשארו לשבת עד שהגיעה העגלה לראש ההר , ורק אז יכלו הגברים לעלות שוב אליה ... עד שהגענו לתחנה השניה , היא באב אל ואד . בתחנה הזאת נחנו איזה שעות . אחדים ירדו מהעגלה ועלו לבית הקפה של שלמה רוזנטל , אשר שם אפשר היה למצוא מטה וגם ארוחת ערב . כל אחר הביא אמנם איתו צידה לדרך , אך קפה שחור היו כולם מוכרחים לקבל על פי החוק , גם אלה שנשארו בעגלה ... בלילות הקיץ היה קשה להרדם מפני היתושים שזמזמו בלי הירף ועקצו את הפנים , ולבן בחרנו להיכנס לעגלה ולנסוע הלאה למען נגיע ליפו לפני זריחת השמש ... התחנה השלישית היא רמלה , אך ומן המנוחה לנוסעים ולסוסים היה פחות מאשר בבאב אל ואד . שם נשארנו לנוח בשעה וחצי , ושוב היה עלינו לרדת מן העגלה ... נכנסנו למלון שעמד ליד הדרך , ושהיה שייך לגרמני . סעדנו שם את ארוחת הבוקר בנעימות , כי המקום היה נקי ומסודר ... על פי הח'אן של שלמה ( סלומון ) רוזנטל . ( בורי , עמ . ( 308 '
|
|