|
|
עמוד:133
ושמו . Kiske עוד נאמר שם , שמצב הדרך גרוע , עד כדי סכנת נפשות כמקודם . גם לורטה ( 1880-1875 ) מוסר , בי למרות הליקויים החמורים בדרך יסדו הגרמנים שירות להובלת סחורות ונוסעים , ולשם כך משמשת עגלה גדולה בעלת ספסלים . ב 1885 כבר מוסר מקור עברי על כ 50 עגלות המהלכות בקו יפו-ירושלים . וה'ווארטה' של 1897 מרווח על 70 דיליז'אנסים בירושלים ובסביבתה ; כל אחד מהם חייב לשלם לעירייה מס בסך 1 . 40 פרנק . " זמני הנסיעה . מיפו היו העגלות יוצאות , בדרך כלל , בשעות אחר הצהריים , ולפנות ערב הגיעו לרמלה . כאן נחו בשעה וחצי , ואחר כך המשיכו לשער הגיא . בשער הגיא לנו בלילה , ולמחרת המשיכו לירושלים . בפונדק מוצא היו עוצרים למנוחה . מלבד בפונדקים של שער הגיא ומוצא היו סועדים — ולפעמים גם לנים — בלטרון , ב'מלון המכבים' שהוקם שם . בזמנים שהנסיעה היתה בטוחה יחסית — ובעיקר בקיץ — נסעו לפעמים כל הלילה . נסיעה כזו ארכה 18-15 שעות . במקומות הקשים היו הנוסעים יורדים , ולפעמים גם דוחפים את העגלות . מסופר על חיים שבזי — העגלון היהודי הראשון בקו — שבמעלה ההר היה אומר לנוסעים בעגלתו : 'הפרדו ורדו משום צער בעלי חיים 1 ' במורד ההר היה אומר להם י 'עצתי שתרדו — משום חשש סכנה ; ' ובמישור היה אומר להם ו -לו בקולי תשמעו תרדו ותטיילו — לשם תענוג . ' אין תימה אפוא שהנסיעה בעגלתו של חיים שבזי מיפו לירושלים ארבה יום תמים יותר מהרכיבה על גבי . חמור . היו מספר סוגי עגלות . להובלת משאות השתמשו בעגלה הכפרית הפשוטה ; זו אמנם לא נכנסה לשימוש מיד עם סלילת הדרך , אלא מאוחר יותר . להובלת נוסעים השתמשו במספר סוגים . ה'חאנטור' נחשבה לעגלה המהודרת ביותר . היה בה מקום ל 4 אנשים , שישבו על שני ספסלים , זה מול זה , וליד העגלון היה מקום לנוסע חמישי . מעל ראשי הנוסעים היה גג . ה'קאלאש' היה דומה ל'חאנטור , ' אבל הספסל הקדמי בו היה קבוע , שלא כב'חאנטור , ' שם היה מתקפל . עגלות ההובלה הכבדות לנוסעים היו ה ריליזיאנס' והיפוסטה . ' הדיליזיאנס — ובעברית 'עגלת התמידי — היתה מרכבת שירות גדולה וחזקה שנועדה ל 8-6 נוסעים , על פי רוב נדחסו פנימה יותר . בדרך כלל משכו אותה שני סוסים , אך בנסיעה בינעירונית הוסיפו סוס שלישי . לנסיעות חוץ הזמינו מקום מראש , ואף שילמו לעגלון דמי עירבון . לפעמים אף שילמו מראש , וקיבלו מספרים שהבטיחו את סדר הכניסה ואת בחירת מקומות הישיבה . מקור עברי מציין , כי אחד מבעלי הדיליז'אנסים הראשונים שהגיעו לירושלים היה יעקב ביאלר הירושלמי , שקנה את מרכבתו ביפו מירי בארון גרמני . היה בה מקום ל 8 נוסעים , ובדוחק — עד ל . 16 הדיליז'אנס היה רתום ל ג סוסים . המחיר שגבה היה 2 מג'ידי . מחיר הרכיבה על גמל היה אז 1 מג'ידי , ועל חמור 5 / 4 — מג'ידי . הנסיעה הראשונה עם נוסעים היתה מירושלים ליפו . בבאב אל ואר חנו ושילמו רמי חנייה לחוכר התחנה , קוסובר . לאחר 3 שעות מנוחה המשיכו במסע בלילה . עם בוקר הגיעו לאכסניה של גדליה ברמלה , ולאחר מנוחה של שעה המשיכו בדרכם עד הגיעם ליפו . בדרך חזרה לירושלים אספו ביפו נוסעים חוזרים וגם עולים חדשים שעלו . 12 ישבו על הספסלים , ואחרים — במרכז העגלה על פחים חלודים . החבילות נקשרו על דפנות הדיליז'אנס מבחוץ . " . 60 ווארטה , , 1877 גיליון , 42 עמי . 61 . 7 לורטה , עמי 63 . 354 ווארטה , , 1897 גיליון . 32 עמ- . 62 . 252 כהנוב , בתוך : יערי . וכרונית , עמ- . 64 . 234 אבי-צור , מאה שנה לדרך . עמ . 65 . 7 אביצור . מאה שנה לדרך . עמ ; 8-7 כהנוב , בתוך : יערי , זכרונות , א , עמ גג 5-2 ג . 66 . 2 אביצור , מאוכף לגלגל , עמי , 22-20 תיאורים מעניינים על מסעות עגלות ועגלונים ראה . יהושע , ד , עמי ג 9 ו-ג . 20 . 67 אבן זהב , ששים שנה , עמי יב-כא .
|
|