|
|
עמוד:132
נראה כי נדרשו עדיין שנים אחדות עד שנוסעים רגילים יכלו לשאת בהרצאות של נסיעה בכרכרה . בתחילה היו מחירי הנסיעה בדיליז'אנס כה גבוהים , ער שכל מי שהיה מסוגל לרכוב העדיף את הרכיבה על החמור על הנסיעה בעגלה . מחירי הנסיעה בחמורים השתנו במרוצת המאה , ובמקצת גם בתקופות השונות של השנה . בעונות השיא של התיירות היה המחיר עולה . בדרך כלל היה המחיר נמוך 6-4 — פרנקים 33-22 ) גרוש . ( לראשית שנות ה 70 מוסר ליון , כי הנסיעה מיפו לירושלים עולה בפרדות -8וו פרנקים , בחמורים 6-5 . 5 פרנק ובסוסים 12-9 פרנק . בעונות 'עמוסות' עשוי מחיר הנסיעה בסוסים להאמיר עד כדי 30 פרנק . בגלל המחיר הנמוך של שכירת חמורים ארכה המלחמה בין החמרים לבעלי המרכבות כ 0 ו שנים , עד שבמשך הזמן שופרו תנאי הנסיעה במרכבות והוזלו המחירים ; אז נדחקו החמורים מהקו הבין עירוני והמשיכו לשמש לשירות בעיר ובסביבתה בלבד . לעומת זאת , להובלת משאות המשיכו הגמלים לשמש עוד זמן רב . כושר הנשיאה של גמל הוא 300 ק"ג ואף למעלה מזה . עם גידול הייבוא לנמל יפו הגיעו מטענים שאי אפשר היה להעבירם אלא בעזרת גמלים . בין אלה נודעו ה'מכונות' לטחנת הקמח שהקים מונטפיורי ב'משכנות שאננים' ב 857 ו . מעריכים , כי באמצע המאה ה 9 ו עסקו בהובלת סחורות בקו יפו ירושלים כ 100 גמלים מדי יום , ומספר זה גדל בשנות ה 60 וה . 70 אפילו עם הפעלת הרכבת , ב 892 ו , עדיין רבה היתה התחרות . מחיר ההובלה לטון / ק"מ היה 1 . 1-0 . 6 גרוש ברכבת , לעומת 2 . 5-1 גרוש על גמל . אולם ההבדל היה במניעת שיטעון בפול על כל הנובע מכך , שכן כאשר משתמשים בגמל נחסך הצורך להעמסה והובלה מהאוניה לרכבת ומהרבבת אל בית הלקוח . 56 סוסים שימשו כבהמות רכיבה בעיקר לתיירים מאירופה . עם הגידול במספר התיירים בארץ — מאז שלטונו של מוחמר עלי בשנות ה — 30 גדל השימוש בהם . בספרי נוסעים שונים מעמידים המחברים את קוראיהם על הצורך להיזהר מרמאות ולבדוק היטב את הסוס ואוכפו בזמן השבירה . המטען בסיורי תיירים הובל , בדרך כלל , על גבי פרדים או סוסי משא . " בנוסף לליאון ושרצר הביאו גם הטמפלרים הגרמנים שישבו ביפו עגלות , אבל את עגלותיהם לא הביאו ממצרים — כמעשה הירושלמים — אלא מסוריה ו עגלות אלו התאימו יותר לתנאי הדרך הקשים . במשך הזמן החלו הגרמנים לבנות בעצמם עגלות פשוטות וחזקות , ובעקבותיהם הלכו גם מעט ערבים ויהודים . לקראת שנות ה 80 בבר החל הדואר האוסטרי להשתמש בעגלות ; פעם בשבוע היתה מגיעה עגלת הדואר מלווה שני חיילים . עם הזמן הגיעו מספר דיליז'אנסים = ) כרכרות ) מסוריה י 4 הובאו בידי יהודים , 2 בידי ערבים ו 4 בידי גרמנים . חלק מבעלי העגלות שכרו עגלונים , וכך היו לבעלי רכוש וצברו כסף לקניית עגלות נוספות . מחירי הנסיעה הוזלו ובעלי העגלות ניצחו את החמרים והגמלים במאבק על השליטה בקו . נתעוררו בעיות של גניבות מהעגלות , והיה צורך להעמיד שומרים בנקודות החנייה והיציאה . ב 1877 מזכיר עיתון הטמפלרים 'ווארטה' 3 חברות דיליז'אנסים בירושלים 2 — של גרמנים ואחת של ערבי , המעסיק עגלון גרמני . חברה גרמנית אחת שייכת לטמפלרים , והאחרת — לארם . 55 ליון , ( 1875 ) עמי . 14 על מחירי נסיעה בכרכרות ראה גם : ל 1 נץ , לוח לתרע"א , עמי ,-45 אביצור , יוס יום , עמי -299ג 0 ג ; קוק ( ו 89 ו , ( עמ' ; 67 מר" , ( 1892 ) אינדנס . 56 אביצור , נמל יפו , עמי , 71-70 תיא 1 רים על ראשית הנסיעה בעגלות ראה : אבן זהב עמי כא ; מר , 1892 , " אינדבס . לדוגמא , העברת רהיטי בית הספר הגרמני לירושלים הצריכה עבודה של 100 גמלים למשך 14 יום . . 57 אביצור , מאוכף לגלגל , עמי . 58 . 12 כהנוב , בתוך : יערי , וכרונות , עמי 4 ג ; 2 המבורגר , רואר , בתוך : יערי , וכרונות , עמי . 59 . 241 אבן זהב , עמי כ-כא .
|
|