|
|
עמוד:128
התנדבו במסת כספם לעזר ההוצאה הנדרשת לדבר הטוב הזה . והמלאכה נעשתה בידי חרוצים ובהשגחה פקוחה , עד כי במשך שבעה ושלשים יום נשלמה הדרך מירושלים עד באבי אל וארי והחל ק הזה הוא היותר קשה להעביר בו דרך , כי כלו מלא סלעים הרים ועמקים עקובים שמיר ושית על ימין ועל שמאל , ובכל זאת העבירו בז הדרך , גם הנם עושים ובונים שם גשרים במקום מעברות המים בימי הגשם שלא יפסיקו את עוברי הדרכים . הכבוד והתהילה על הדבר הטוב הזה נאוה להפחה ראשיד באשא , פחת סוריא , ולהפחה נאזין * באשא , פחת פאלישטיני המה הציעו לפני הממשלה לעשות הדרך והמה החלו ויכלו לעשותו . הפחה נאזיף באשא מלבד אשר הבין ויכין כל הנדרש להמלאבה הזאת , הוא בעצמו ובכבודו לבש בגדי אחד העם , העושים במלאכה , ועמד עליהם לזרזם ולפקח על המלאכה , ולא עצרוהו חום הנורא ביום , וטל הפרוש על ההרים בלילה . אמנם לו נאוה תהילה בי הראה לדעת כי ארץ הטירקיא החלה לצעד בצעדים רחבים על הדרך הפונה קדימה . 36 ' ב 870 ו מספר העיתון 'החבצלת' אף הוא בלשון נמלצת על סלילת הדרך , וקובע , בטעות , כי כבר הוחל בסלילה ב 865 ו : 'לא אחד ולא שנים אשר חשפו זרוע עוז לעשות מיפו לירושלים דרך סלולה לעבור עגלות ולא עלתה בידם . זה חמש שנים אשר העיר ה' רום אדונינו השולטאן החסיד עבד אל עזיז יר"ה ... ויוציא פקודתו לעמוד הכן לעשות דרך סלולה מיפו לירושלים : הדבר יצא מפי מלך אדיר , ואלפי ידיים עמלו להשפיל כל הר וגבעה , וכל גיא לנשא , עדי נתכונן דרך רחבה וישרה מיפו לירושלים . 37 ' צ . ' ווילסון מציין , כי את העבודה , שהחלה באוקטובר 867 ו , עשו כפריים בכפיית השלטונות באמצעות השייח'ים המקומיים . וורן מלא ביקורת על השיטה וצורת העבודה . לדבריו נבנתה הדרך על תוואי הדרך הישנה מוצא — אבו גוש — שער הגיא , כך שלא היה צורך בהרבה עבודות חציבה ויישור . בכל קטע של הדרך חויב כל כפר עד למרחק 30 מיל לשלוח אנשים לעבודה . העובדים היו חייבים להביא עמם אוכל , סלים וכלי עבודה — או לשלם 30 פיאסטר תמורת חמשת ימי העבודה שהוטלו עליהם . בל בוקר ^ הביאו חיילים את הכפריים לעבודה — כאילו היו אסירים — ובמקרים מסוימים אף עבדו למעלה ממה שדרש מהם החוק . הכביש אמנם נבנה מהר , אבל בצורה גרועה . במקומות שבהם עברה הדרך בוואריות היא נבנתה בערוץ ולא במדרון , ולכן נשטפה אחרי הגשם הראשון . לפעמים לא היו מעברי המים רחבים דיים , והם נשטפו בגשמים . שיטת הבנייה היתה הערמת חול על התוואי , יישורו והירוקו . על משטח החול הונחו אבנים , שהותאמו זו לתוך זו , ועל הכול עברו במעין מכבשים קטנים ; הסעתם הלוך וחזור נעשתה בידי ילדים . תוך מספר שבועות היה לכביש מראה יפה וטוב , אך כעבור מספר שבועות שוב היה הרוס . ואולם , הואיל ולרשות הפחה עמד כוח עבודה זול , תוקן הכביש שוב ושוב , מעברי המים הורחבו , והתחילו להשתמש בעקרון ה'מקאדם , ' '' שהוסבר לפחה על ידי תושבים אירופיים בירושלים . מקץ שלוש שנות עבודה הושלם הכביש ונפתח לתנועה . J 5 בקהילה היהודית התעורר ויכוח חריף בקשר לתשלום הכופר עבור העבודה בדרך . על החכם באשי הוטל למסור את דמי הפדיון . הרב הטיל היטל על הבשר בתוספת ליגאבלה , ' מס לצרכי הקהילה , למימון דמי הפדיון . האשכנזים טענו שהם נתיני חוץ וחובת העבודה חלה רק על נתינים תורכים , ולכן אין זה מחובתם לשלם ובהזדמנות זו חידשו מלחמתם בעניין השחיטה הנפרדת . ראה בנידון : אביצור , מאה שנה לדרך , עמי . 36 . 4-5 הלבנון , י"ט בשבט תרכ"ט , שנה חמישית , גיליון , 7 עמי . 112 . 37 חבצלת , בי באלול תרייל , שנה ראשונה , גיליון , 6 עמי . S 8 . 2 ווילסון-וורן , חשיפתה מחדש , עמי ג . 39 . 24 על שיטת הבנייה ראה : אטינגן , אינגיינר , עמי . 241-229 כמו כן אטינגן , באנציקלופדיה העברית , ו , עמי . 40 . 955-954 וורן . ירושלים שמתחת לפני הקרקע , עמי , 309-308 וכן עמי . 488 תיאור כללי על מצב הכבישים ומסילות הברזל בארץ ראה : הורביץ , אנציקלופדיה עברית , ו . עמי . 503
|
|