תוואי הדרך מיפו לירושלים והתנועה בו-, התוכניות וההבנות לסלילת מסילה ודרך

עמוד:125

אוסטריה הונגריה בירושלים , הגיש מיד הצעת נגד — לסלול דרך עגלות . מדיווחי הקונסול פין מסתבר , כי פיצומאנו הציע לבנות דרך כזו באמצעות גוף אירופי משותף , שבראשו יעמוד הארכידוכס מבסימיליאן ( אחי הקיסר האוסטרי ) שאותו הגדיר ב-איש קנאי לארץ ישראל . ' הוא ניסה להציע כמשתתפים במימון הבנייה את היללויר' האוסטרי , ואף היה מוכן לצרף כמשקיעים את בית רוטשילד ואת מונטפיורי . על כל המהלכים הנ"ל ידוע ממכתבי הקונסול פין . מונטפיורי סירב להשתתף בתוכנית , והשיב לפיצומאנו , שלא חשוב לו מי יבנה את הדרך , והעיקר שתיבנה . פחת ירושלים הבטיח לשלוח אסירים לעבודות סלילת הכביש , אבל יותר מזה לא היה מוכן לעשות למען התוכנית . פיצומאנו קיבל , בנראה , זיכיון , אבל לא הצליח לגייס אח האמצעים הדרושים . הרוסים היו מוכנים לשלם בעבור הזיכיון 400 , 000 גרוש , והפחה הזעיק את הקונסולים וביקשם למנוע את העיסקה . הקונסול הצרפתי שוב העלה תוכניות , אבל גם מכל אלה לא יצא דבר " . התוכניות והדיבורים על דבר סלילת דרך לירושלים החלו מעלים את מחירי הקרקעות לאורך התוואי המשוער של הדרך . אך בעקבות נחיתת הצבא הצרפתי בביירות ב 860 ו , גברו חששות התורכים מהשתלטות אירופית והם הקפיאו את כל התוכניות לפיתוח הארץ , וביניהן גם את רעיון סלילת הדרך יפו ירושלים ' . בשנות ה 60 הועלה מחדש הרעיון להניח מסילת ברזל מיפו לירושלים — הפעם על ידי מהנדס גרמני , פ . צימפל , שעסק בהנחת מסילות ברזל באירופה ובאמריקה . צימפל הירבה לסייר בארץ ישראל , וספרו על סיוריו ראה אור ב 852 ו . ב 865 ו פרסם חוברת ( בגרמנית ) על 9 ז . פירוט בעניינים אלה , כמו נם דיווח ממכתביו של פץ בעניין , ראה ; גרונוולד , מסילת הברול , עמי . 20 . 240-257 אביצור . מאה שנה לדרך , עמי ג . וראה נם : אביצור , שבעים שנה למסילה . . 21 אביצור , מאה שנה לדרך , עמי . 1 הכרכרה של מונטפיורי ) . מאוסף התמונות שלגב ' שושנה הלוי . (

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר