|
|
עמוד:124
אחת הבעיות הקשות במחצית הראשונה של המאה היתה בעיית חוסר ביטחון והסכנות שארבו לנוסעים בדרך . מספר ניכר של נוסעים בתקופה זו מציינים גם את מסי 'הכופר' שהיו צריכים לשלם בדרך . הדרך נשלטה בידי שליטים מקומיים , שהמפורסם בהם היה אבו גוש , ששלט על מבואות ירושלים . עולי הרגל והנוסעים נסעו חמושים , או בלווית שומרים כדי למנוע פגיעות בנפש . בררך כלל היה נהוג לשלם 'מס לסולטאן' בתחנות דרך — מעין מס חסות לשליטים המקומיים , שנוער להבטיח את שלום הנוסעים . אל עבאסי ( 1807 ) מוסר , כי בדרך לירושלים היו 3 תחנות שמירה שבהן גבו 'מס לסולטאן" מיהודים ומנוצרים מקומיים וזרים ( תעריפים שונים . ( הוא מציין גם , כי ב'סריס' ( כיום שואבה ) היתה תחנה כזו . 15 בקינגהם 6 ) ו 8 ו ) מספר אף הוא על מסי כופר שנגבו ממנו כמה פעמים בדרך , ואומר , כי ב'סריס , ' בכניסה לאיזור ההררי הגבוה , הוקם מבנה קטן בצר הררך לצרבי גביית המס . 14 חוץ ממס 'מוסדר' זה גבו אנשי הסביבה במקומות שונים לפעמים גם ימס מעבר' שרירותי . גם בקצהו העליון של מעלה בית חורון גבו מס . 15 נוסף על מסי ררבים נגבו מהנוסעים מסים רגילים על כניסה ויציאה , ייבוא סחורות וכדומה , עם העגינה בנמל יפו , ולעיתים שוב בשערי ירושלים , ו'באקשישים' בעד טיפול מהיר והנחה במסים השונים בכל המקומות . עם הכיבוש המצרי בוטלה שליטתו של אבו גוש בדרך לירושלים , והיא לא חודשה לאחר חזרת השלטון התורכי . במקום זאת קבעו לו השלטונות משכורת — כאחראי לביטחון בקטע הררך כין באב אל ואד לירושלים . ואולם , גם לאחר שהתמנה לתפקיד זה לא חדל לגמרי מלשדוד את העוברים ; כך הגיע לירי עימות עם השלטון העות'מאני , וב 846 ו הוגלה לקרשטא . אך עם כל זה לא נפתרו כל הבעיות , שכן התושבים המקומיים המשיכו מדי פעם לשלוח ידם בשוד כדי להשלים את הכנסותיהם . 16 עם גידול מספר הבאים לנמל יפו , בשנות ה 40 וה 50 של המאה , החלה גדלה גם התנועה לירושלים . במקביל להתפתחויות החשובות שהתרחשו בעיר במחצית השנייה של שנות ה 50 החלו גם עולות מחשבות בדבר סלילת דרך ומסילת ברזל שישפרו את הקשר בין יפו לירושלים . " משה מונטפיורי , שביקר בירושלים בשנת תרט"ו , 0655 ) החל מעלה הצעות בדבר בניית מסילת ברזל . על פי בקשתו עיבד המהנדס , Galloway מתכנן ובונה מסילת הברזל אלכסנרריה קהיר , הצעה לתוואי מסילת ברזל יפו ירושלים , ומונטפיורי אף ניסה לקבל מהסולטאן זיכיון לבנייתה . הוא שוחח בעניין גם עם אישים חשובים בבריטניה . בזכרונותיו של מונטפיורי נרשם , כי ישם כל מעייניו בענינים הנוגעים לארץ הקודש . ובתוך יתר מעשיו בנידון זה לקח חבל פעמים אחדות באסיפות על אודות בנין מסילת הברזל מיפו לירושלים . בנדון זה התראה מונטפיורי גם עם הלורד פלמרסטון בחורש אפריל תרט"ז . ' ... 1856- המעצמות האירופיות ראו בהצעת מונטפיורי מזימה 'יהודית אנגלית , ' והרוזן פיצומאנו , קונסול . 12 בווט , עמ י . 101 גו . אל עבאסי , עמי 4 . 246-212 ל . בקינגהס . עמי 72 ל . . 15 כפי שעיינו לעיל , בראשית המאה הלכו רבים בדרך בית חורון . . 16 סיפור זה מופיע ברוב המדריכים ובמקורות מאותה תקופה , ראה למשל : מריי , 0858 ) עמי . 17 . 284 על התוכניות הראשונות בקשר למסילה ראה : גרונוולד , מסילת הברזל , עמי . 18 . 261-255 הלוי , מונטפיורי ( טביוב , ( תרנ"ט , עמי ooiyn , 89 מוילנאי , ירושלים , בירת ישראל , עמי , 552 על מונטפיורי ופעילותו בקשר למסילה ראה : גרונוולד , מסילת הברזל , עמי , 259-255 וראה גם : אבייצור , מאה שנה לדרך , עמי . 3-2
|
|