בניית שכונת 'משכנות־שאננים' והתבססותה

עמוד:112

ויבנו המטחנה וכסף הרבה מאד הוציא השר עליה כי הביאו את כל הכלים מאנגליה . וייער השר את שני הבתים אשר נבנו בשדהו לערכי המטחנה ולדירת הפקיד אשר הופקד לשמור את השדה ובל אשר בו . ויצו השר להוסיף לבנות עוד בתים ויבנו עד שנת תר"ך כארבעה ועשרים בית , ויקראו להם משכנות שאננים . ויהיו הבתים האלה הראשונים אשר נבנו מחוץ לחומת העיר . 88 ' הבתים שבנייתם הושלמה בשנת תר"ך ( 1860 ) הוקצו מחציתם לספרדים ומחציתם לאשכנזים . בשער השכונה נקבעה אבן זכרון ועליה הכתובת — 'משכנות שאננים נתייסדה מאת תרומת הכסף אשר הניח אחריו הגביר יהודה טורא נ"ע מק"ק ניו אורלינס יע"א במדינת אמריקה , עפ '' י השר משה מונטפיורי בשנת כת"ר לפ"ק . '' בעיתון 'הלבנון' מופיעות יריעות רבות על בניית 'משבנות שאננים . ' ב 1865 מוסר העיתון , כי השר מונטפיורי קנה יכרם גדול סמוך ונראה לעיר ועשה חומה גבוהה סביב סביב ובנה שם משכנות שאננות עשרים בתים לעניים' . * לשנת תרכ"ט ( 1869 ) נמסרות ידיעות , כי השר משה מונטפיורי החליט לבנות עוד 4 בתים נוספים ב'כרם משה ויהודית , ' היא שכונת ? משכנות שאננים . " ' עתה הגיע מספר הבתים במקום , כנראה , ל . 26 מונטפיורי שמר על קשר מתמיד עם דרי השכונה ועזר להם מדי פעם . כך , למשל , מוצאים אנו בעיתון 'החבצלת' מ , 1870 כי שלח 50 ליש"ט ל 17 יושבי הבתים בשכונה , לחלקם בינם בימות החגים . ב 1875 ערך בדק בית בבתי טורא , תיקן את הבאר וגדר האבנים , הקים שער ושכר שומר , וכן נטע גינות ליד הבתים ; את כל העבודות עשו פועלים יהודים . גם מזכירו ויד ימינו של מונטפיורי , ר"ר אליעזר הלוי , התעניין בהתפתחותה של השכונה , ושמר על קשר מכתבים עם ר' יצחק פ"ח רוזנטל , שהיה בא כוחו של מונטפיורי בבניין השכונה . רומה שתנאי הביטחון ששררו אז בארץ הם שהכתיבו את צורת הבנייה — ריכוז בכעין מבצר , להבטיח הגנה בפני התנפלויות שודדים וחיות טרף ; מסיבה זו גם נבנתה השכונה סמוך לעיר העתיקה . היו אלה שני בתים מאורכים , מבנה מעל מבנה , על המדרון המערבי של גיא בן הינום . קירות הבתים היו עבים מאד ( כ 1 מטר , ( החלונות והדלתות פנו לצד מזרח בלבד , לצד העיר העחיקה , הדלתות חוזקו בפסי ברזל , והחלונות היו מסורגים בסבכות ברזל חזקות . מחוסר חומרי בנייה בארץ הם הובאו באניות מאנגליה ( על עמודי הברזל היו מסומנים שמות בתי החרושת . ( מעקה הגג נבנה בצורה "משוננת , " כדי לאפשר עמרות הגנה במקרה של התקפה . היה בכך שילוב נאה עם מראה חומת העיר ה'משוננת' שממול . בחזית הדירות היתה מעין מרפסת מקורה , משותפת לכולם , כשסמוכות ברזל מעוטרות תומכות בגג . לכל דירה הוקצתה , ממול , חלקת אדמה לגינה . כל רירה הכילה 2 חדרים — אחר גדול ואחד קטן — וכן מטבח ומחסן . יחד עם דירות המגורים הוקמו שני בתי כנסת — אחד לאשכנזים ואחד לספרדים , מיקווה טהרה , תנור אפייה ובורות מים . השכונה כולה גוירה בגרר אבנים , ושערי ברזל כבדים שננעלו מדי ערב הבטיחו את שלום המשתכנים . 96 . 88 בן יהודה . מבשרח ציון , חוברת ב , שבט תרמ"ד ( אצל יבנאלי , חיבת ציון , ב , עמי . 89 . ( 146 גרייבסקי , ספר הישוב , עמי . 90 . 4 הלבנון , כייח ברושון תרכ"ו , שנה שנייה , גיליון , 22 ג . 54 ו . 9 הלבנון , הי באלול , תרכ"ט , שנה שישית , גיליון 2 ג . עמי ; 255 וראה גם : גרייבסקי , ספר הישוב , עמי . 92 . 4 חבצלת , י"ב בתשרי תרל"א , גיליון , 2 עמי . 7 . 93 מלאכי , עמ י וגו , וראה על כך גם : טריואקס-שטינמן , עמי 9 ג . . 94 גרייבסקי , ספר הישוב , עמי ; 6 אחר האנשים שעברו לגור במקום היה רי בנימין לילינטעהל . וראה על כך : וייס , עמי . 73-72 . 95 עמירן ( אטלס . ( עמי . 96 . 27 גרייבסקי , ספר הישוב , עמי : 5 כהניו , עמי ; 64 גת , עמי . 288

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר