|
|
עמוד:97
בעבודת אדמה בסביבות ירושלים . באפריל 854 ו הוחל בעיבוד האדמה בשטח שנקרא 'כרם אל חליל . ' מנהל העבורה הראשי היה יהודי פולני ששירת בצבא הרוסי . המפעל נקרא 'מטעים תעשייתיים . תוך פחות מחורש גדל מספר העובדים ל , 100 וכעבור זמן מה הגיע ל 50 ו . במקום גידלו זיתים , גפנים וירקות . במקום אחר הוא מציין , בי כבר ביוני 853 ו העסיק כ 50 יהודים בשטחים הפרטיים שלו בטלביה . מלבדם עבדו 4 יהודים אצל המומר משולם בעמק ארטס . מאוחר יותר נקנתה עוד קרקע בארטס עבור 'המטע התעשייתי' שם , כדי לספק עוד עבורה ליהודים במקום זה . ל 1855 מוסר פין את הנתונים האלה ! ב'מפעל התעשייתי' שליד ירושלים נע מספר העובדים בין 5 ל , 50 או קצת יותר . הושלמו מספר בניינים . כתוצאה מאי יציבות מספר העובדים אין העבודה סדירה , אבל הצליחו לייצר מעט יין ומעט שמן . גידלו גם מעט תבואות ופירות . גם מקורות אחרים מספרים על עבודת היהודים ב'מטעים התעשייתיים' של הקונסול פין . כך , למשל , מוסר סטיוארט , ( 1854 ) כי היהודים בעיר — פרט למספר יוצאים מן הכלל — חיים מכספי צדקה הנשלחים מאירופה . לרובם אין תעסוקה קבועה , ונראה שהדבר נובע ממחסור בתעסוקה יותר מאשר מאי רצונם לעבוד . המלחמה בין רוסיה לתורכיה פגעה במיוחד ביהודים , עד בדי חרפת רעב ממש , מה גם שהאמיר מחיר החיטה . לעזרתם באו כעת הקונסול הבריטי ורעייתו , וכן שורה של תרומות שהרימו לא יהודים . הוצע להם לעבוד בכרמי הקונסול הבריטי ורעייתו , ובעיר נפתח מטע תעשייתי . כ 5 חורשים לפני שעזב סטיוארט את העיר עבדו שם 07 ו איש , מקצועיים ובלתי מקצועיים , ובהם זקנים עד גיל . 80-70 חלקם השתכרו כ 6 ו פיאסטרים לשבוע . שטראוס מספר , כי קרוב לכפר ליפתא , בעמק יפה לא הרחק מנבי סמואל , קנה הקונסול הבריטי קרקעות רבות , ויום יום עבדו שם 200-100 יהודים . הדבר המריץ את יהדות אירופה לקדם את החקלאות בארץ האבות , וקריאות יצאו לבל יהודי העולם למען מטרה זאת . בקרב היהודים נתעוררו אהבה ודאגה לארץ הקודש , כפי שלא היה מאז חורבן ירושלים . " גם פרנקל ( 1856 ) התרשם מהעובדה שיש מספר קטן של יהודים העוסקים בחקלאות — אך לא כך הנוהג הכללי של יהודי ירושלים . בהר ציון יש , לדבריו , יהודי המעבד חלקת קרקע : וגם אצל המומר משולם , המעבד קרקע ליד בית לחם , עובדים יהודים . אך 'בירושלים לא יעבדו היהודים את האדמה , רק על אחוזת השדה אשר קנתה משלחת ההמרה . ' ... הירשברג , שסייר ב'כרם אברהם' בשנת תר"ס , ( 1900 ) מציין במקום גם בית חרושת לבורית = ) סבון . ( על גבי פין הוא מספר.- 'באחרונה הצטמצמה עבודתה בהספקת עבודה לששים ולשבעים פועלי יום יהודים , העובדים עבודות שונות על נחלתה , 'כרם אברהם , ' אשר בפרבר העיר . את הבורית אשר יוציא בית עבודח הבורית אשר על נחלתה זאת , תמכור הגב' פין לכל גדולי ושרי אנגליה , במקחים גבוהים מאד . מיסטיר רון הוא הפקיר המנהל את העבודות . הוא מאמין באמונה שלמה כי האנגלים הם מבני עשרת השבטים ומשפחתו מתייחסת לשבט דן אשר על שמו היא נקראתי . 27 גרייבסקי אומר , בי הגברת אליזבט אנה פין ובעלה ג'ימז פין , הקונסול האנגלי בירושלים ( בנו של אלברט בהן , עמי קעז . ו . 2 פין , זמנים סוערים , ב , עמי . 70-64 יכרם אל חליל' משמעותו כרם 'האהוב / הוא אברהם , ומכאן השם י יברם אברהםי . . 22 שם , א , עמי 20 ו . וראה ספרה המפורט של גבי מינור . ג . 2 שם . ב , עמי ס -32ו . 32 וראה גם : כרמל . כרוניקה , עמי 4 ) 32 ו לינואר . ( 1 * 55 . 24 סטיוארט , עמי . 26 . 297-295 פרנקל , עמי . 272 . 25 שטראוס ( מהדורה שנייה , ( עמי . 27 . 236-232 הירשברג , בארץ המזרח , עמי . 311
|
|