ראשית העיבוד החקלאי המודרני ונטיעות חדשות מחוץ לחומות

עמוד:88

מרגיש , כי מחשש מעשי שוד וביזה מצד ערבים צמאי דם לא נראים בסביבה הקרובה שמחוץ לחומות ירושלים בתים או חיים כלשהם . " מקורות אחרים מוסרים , כי הניצנים הראשונים של עיבור חקלאי 'אירופאי' מחוץ לחומות העיר כבר נראו בעשור הרביעי של המאה ה . 19 שטראוס ( 1845 ) מספר , כי אירופאים החלו לגדל תפוחי אדמה מחוץ לעיר , וכי גידול זה זוכה להצלחה ניכרת . שולץ ( 1851 ) מוסר אף הוא , כי הוחל בעיבוד חקלאי מודרני מחוץ לחומות העיר העתיקה . ממערב למדרון המערבי והסלעי היורד אל נחל גיחון ( הכוונה , כנראה , לאפיקו העליון של גיא בן הינום ) נמצאים הגנים של הקונסול האנגלי . רק לאחרונה הוכשרו לעיבוד , והדבר דרש הרבה עבורה — ביעור הקוצים , פיצוץ הסלעים וסיקול האבנים . מהאבנים הקימו גדר סביב הגן ( התיאור הולם את איזור טלביה , שם בנה הקונסול הבריטי מאוחר יותר חווילה פרטית . ( קרוב יותר לעיר העתיקה קיימים זה כמה שנים הגנים של כומר יווני אחד , כאן רואים אילו תוצאות יכולים להשיג מעבודה מאורגנת ומתוכננת . הגן הגדול פורח , עציו מוריקים , ויש בו באר גדולה ומאגר מים . את הפועלים הערבים צריך להדריך בעבודה 1 אם לא אומרים להם בדיוק מה לעשות ואיך , הם מכינים שבילים עקומים ושותלים את העצים ללא סדר . גם פטרמן ( באותה שנה ) מספר על הגן היפה של הנזירים היווניים שגדלים בו עצי תות רבים . לא הרחק מכאן בנה לעצמו הקונסול האנגלי , מר פין , חווילה נאה , ואת האדמה הסלעית שמסביבה הכשיר לעיבוד ולגינון . שרר ( 1859 ) מציין , כי מצפון לירושלים מצויים שרות פלחה ומטעי עצי פרי . מתיישבים גרמנים החלו מגדלים תפוחי אדמה ומשני צדי הדרך לדמשק ( דרך ירושלים-רמאללה ) נוטעים עצי זית . בין הסלעים יש ארמה טובה . מתיישבים נוצרים מנסים לסקל את השרות ולעבד אותם , וכבר הגיעו לתוצאות טובות . גם טובלר 854 ) ו ) מספר על עצים שנטעו היוונים בראשית שנות ה . 50 הקטע בין בריכת ממילא לבית גיורת אל ענב ( ממערב ל'חוצות היוצר ( ' אמנם זרוע אבנים , אך הוא מנוצל לעיבוד חקלאי . ב 4 השנים האחרונות הקדישו הארכימנדריט של המנזר היווני והנזירים יותר מאמצים לעיבוד האדמות מסביב לעיר . באביב 1852 ניטעו 23 , 000 עצי תות בקירבת שער יפו , וגם עצי זית וחלקות כרם קטנות . כמו כן שופצו בורות מים ישנים יי . לדברי הקונסול פין , שילמו היוונים האורתודוכסים 800 , 000 כתר 'לשנה לסולטאן התורכי , ונחשבו לאזרחים תורכים — בעוד שהקתולים הצרפתים לא היו אזרחים — ובזכות זה נתאפשר להם לקנות קרקעות . במקום אחר הוא מספר , כי הנזירים היוונים עיבדו קרקעות ליד ירושלים — כמקור הכנסה . הם ידעו לעבור בחקלאות , כי מוצאם מאיי הארכיפלג היווניים , ושם היו איכרים . אחרי מותם היתה הקרקע עוברת לרשות המנור . אחר הנזירים , ניקופורוס , נטע במשך 5 שנים אלפי עצי תות , גפנים וזיתים . פיארוטי מוסר אף הוא , כי הארכימנרריט ניקופורוס עשה מאמצים רבים לקידום החקלאות באיזור — בנטיעת עצים . גרץ ( 1863 ) מדווח , כי לפני שנים מספר תיקנה הכנסיה היוונית את הדרך אל מנזר המצלבה ונטעה משני ציריה עצי פרי ( זיתים ושקדים . ( השדות סוקלו בכספי תרומות שנתקבלו מרוסיה . 66 מונטגיו , עמי . 67 . 268 שטראוס , עמי . 68 . 278-273 שולץ , הארץ הקדושה , עמי 26 ו . 69 . 127- פטרמן , עמי . 70 . 209 שרר , עמי . 198-197 , 181 . 71 טובלר , טופוגרפיה , ב , עמי -42ג . 72 . 4 פין , זמנים סוערים , א , עמי . 73 . 69-68 שם . שם , א , עמי . 74 . 83-82 פיארוטי , עמי . 75 . 244 גרין , יהודה , א , עמי . 82-77

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר