|
|
עמוד:87
ראשית העיבוד החקלאי המודרני ונטיעות חדשות מחוץ לחומות עד לתקופת שלטונו של איברהים פחה בירושלים — בשנות השלושים של המאה ה — 19 ובנראה אף במרוצת שלטון זה , לא החלה כל יציאה קבועה של חושבי העיר העחיקה לצורך השתקעות מחוץ לחומות . מקורות שונים חוזרים על כך , כי מחוץ לחומות כמעט לא קיימים בתי מגורים . " מצב זה נמשך , בנראה , גם בשנות ה . 40 אחר הנוסעים שביקר בעיר בעשור זה . S 7 רכעון החברה הגרמנית , , 1882 ה , מפה עמי , 270 וראה גם.- ווילסון , סקר , מפה . 18 * 4 / 5 — שיק , מפה . 58 . 1894 / 5 — ראה : בן אריה , חלק ראשון , עמי . 61 . 161 , 87-86 , 83 שרר , עמי . 59 . 198-197 ; 181 זטצן , ב , עמי . 62 . 387-386 ; 18-17 קארן , מכתבים . ( בתרגומו של איש שלום , עמ' . 60 . ( 432 סקינר , א , עמי , 218 ולעיל , הערה . 63 . 58 פורבן . ( בתרגומו של איש שלום , עמי . 64 . ( 428 לינץ / עמי . 422-421 ; 402-401 תיאורים נוספים על היציאה לחיק הטבע , ראה ; בן אריה , חלק ראשון , במפתח עניינים : טיולים ( חיק הטבע . ( . 65 ראה , למשל ; סטפנס , ( 1836 ) עמי . 167 יציאת תושבים לחיק הטבע נושא נוסף הקשור בנוף שמחוץ לחומות הוא יציאתם של תושבי ירושלים להתכנסויות בחיק הטבע במועדים מסוימים . בדיוננו במקורות המים בבר עמדנו על כך , שעם פרוץ זרימת מים גדולה בעץ רוגל היו התושבים נוהגים לצאת לשם בשמחה ובריקודים . ' זטצן 806 ) ו ) מציץ , שיום לפני חג הקורבן , שהוא מהחגים הראשיים של המוסלמים , מבשרות כמה יריות תותח את בוא החג . ביום זה אוהבים המוסלמים במיוחד ללבוש בגדי חג , והם יוצאים בהמוניהם ל'באר איוב . '' סקינר 853 ) ו ) מוסר , בי איזור הקדרון כולו שימש מקום התכנסות לקהל המוסלמי בכל יום ו , ' הוא יום המנוחה השבועי שלהם . שרר ( 1859 ) אומר , כי מצפון לעיר מצויים גנים ווילות , והתושבים נוהגים לטייל שם . גם היהודים היו יוצאים במועדים מסוימים לחגוג מחוץ לעיר . קארן ( 1821 ) מספר על טקס כזה בעמק יהושפט — כאשר הם מתכנסים על קברות אבותיהם לרגל יום ההילולא . לצורך זה הם זקוקים לרשיון מאת המושל התורכי , שאין הם יבולים להשיגו אלא תמורת שוחד בסכום הגון . " ופורבן ( 1818 ) מציין , כי המותסלם מכר ליהודים את הזכות לחוג שם את חגיהם . " גם לינץ' ( 1848 ) מתאר בהרחבה חגיגות יהודיות מחוץ לחומות , על יד קבר שמעון הצדיק ( על כך ראה לעיל , עמ ' . ( 41-39 השטח שמחוץ לחומות ירושלים שימש אם כן מקום בילוי לתושבי העיר , שחיו בצפיפות ובדוחק בעיר העתיקה . בראש וראשונה היו מטרות יציאתם ביקורים , תפילות וטקסים במקומות המקודשים ובאתרים ההיסטוריים שמחוץ לחומות . אך היו גם יציאות לשם נופש ובילוי , וסתם כדי לשאוף אוויר צח בחיק הטבע . במאה ה , 19 במחציתה השנייה ובמיוחד בסופה , נבנו בשטח שמחוץ לחומות , עוד וילות מפוארות בירי משפחות מוסלמיות עשירות , במיוחד מצפון לעיר ובאיזור שיח' ג'ראח . באלה נדון בהמשך חיבורנו ( ראה עמ' . ( 479-473 לעומת זאת , חשוב לציין , שמדרום לעיר העתיקה במורדות היורדים לעמק הקדרון ולבריכת השילוח , לא נמצאו כל מבנים מוסלמיים ברוב תקופת המאה ה 9 ו . נספרים המספרים על החפירות הארכאולוגיות שנערכו בעופל ( עיר דוד ) אנו מוצאים תיאורים שונים על הסביבה , ולעיתים אף מפות , וכמעט לא מצוינים שם כלל מבנים .
|
|