העיבוד האכסטנסיווי והצמחייה בשאר השטח שמחוץ לחומות

עמוד:84

עתיק ויפה , שלידו היו נוהגים פעם לבצע הוצאות להורג פומביות . אך כשהם הגיעו לעיר ( ב ו ( 188 כבר נתבטל נוהג זה ( ועל רצח דנו למאסר בלבד ) . ' בראשית המאה ה 20 תכננו השלטונות העותימאניים נטיעת יערות חדשים בסביבות ירושלים , בעקבות התמעטות הצמחייה הטבעית : יבכל שנה ושנה מתמעטים העצים הן עצי שרף , הן עצי סרק , הן עצי פרי ובסביבת הערים ירושלים , יפו ועזה לא נשאר כמעט יער מעצים . לכן עשתה הממשלה תקנה לעשות יערים מעצים חדשים בסביבות הערים המי — כן הוצאה פקודה להביא עצים להסקה מסביבות יריחו . ואת הפקודה הזאת מסרה לועד העיר החדש' . על הכיסוי הצמחי של ירושלים שמחוץ לחומות לפני שהחלה שם הבנייה ניתן ללמוד גם מחלק ממפות המדירה הראשונות של העיר . כך , למשל , אפשר לסמוך במידה חלקית על המפה השנייה של ווילסון 11864 / 5 ) זו עם קווי הגובה . ( לעומת זאת מעוותת ביותר התמונה במפה של פיארוטי , אשר כנראה רצה 'לקשט' את המפה בעצים במרחב השטח שמחוץ לחומות . לציון מיוחד במקורות המאה ה 19 זוכה גידול הורדים בעמק רפאים . מקורות אחדים מציינים , כי זהו עמק פורה מאד מטבעו , והוא מעובד יפה . בחלקו הצפוני המזרחי הסלעי מגדלים גפנים וזיתים ' . העמק נקרא גם 'ואדי אל ורד' ' ) עמק הוררים . ( ' גב- פין מספרת , כי 'עמק הורדים' נמצא מדרום מערב לדרך לבית לחם , על הדרך הרומית העתיקה לעזה . מלבד כמה 'כתמים' של שעורה פה ושם , כל העמק נטוע שיחי ורדים . שיחי הורדים מצליחים לצמוח גם בין הסלעים . לורדים אין מניחים לפרוח , אלא קוטפים אותם בעודם באיבם . הם נמכרים בשוקי ירושלים בכמויות גדולות — בעיקר להכנת מי ורדים לכנסיות . לסיכום הנוף החקלאי צמחי של ירושלים שמחוץ לחומות נביא תיאורים של שלושה נוסעים שביקרו בעיר במחצית הראשונה של המאה . לינץ' ( 1848 ) מספר , כי הם חנו ליד עץ זית מחוץ לעיר , בשולי דרך יפו , כ 1 . 5 מייל מן העיר . בסביבה היו עור עצי זית ושדות תבואה רבים , מופרדים לעיתים על ידי גדרות נמוכות של אבנים בלתי מסותתות וללא חומר מלכד ביניהן . לעומת זאת הוא מציין , שרוב השטח , במיוחד פסגות הגבעות והחלק העליון של המדרונות , חסר אדמה וכמעט ללא צמחייה וירק , ואבנים חומות בכמויות גדולות מכסות אותו בררך כלל . ברטלט ( 1842 ) מאוכזב מאד מרלילות החקלאות בסביבות ירושלים . הוא מתפעל מעומק צבעם של שמי הארץ ( השמיים האסיאתיים , (! אך מדגיש , כי קשה לו לעכל , שעל הרי ירושלים , שעליהם ניצבו פעם ארמונות ומגדלים לתפארת , מתקיימת כיום חקלאות מדולדלת של חיטה וזית בלבד . שבילים מעטים חוצים את השטח , ופה ושם פוסעות נשים ערביות הנוהגות עדרי עזים . כיאווירת נכאים' נראה המצב בעיניו . 45 קארן אומר ( בשנות ה , ( 20 כי בעבר ההיסטורי היו גבעות הארץ המובטחת מדורגות ומעובדות , ואילו עתה הופעתן בדרך כלל שוממת וטרשית , פרט לאזורים מעוברים קטנים , שבהם צומחים גפנים , זיתים ותאנים . 46 . 38 וסטר ספפורד , עמי . 39 . 90 לונץ , לוח לתרס"ה , עמי . 166-165 על נטיעת יער על ידי הממשלה העות-ומאנית ראה גם : לונץ , ירושלים ט , תדע"א , ג-ר , עמי . 40 . 391-390 ראה ; פיארוטי , מפה ; ווילסון . סקר . מפה . 41 . 1864 / 5 — רמס . א . עמי . 42 . 122 מריי ( 1074 ) עמי . 109 . 43 , פץ גבי . בית . עמי ; 124 על גידול ורדים עמדנו כבר גם לעיל , בדיוננו על הכפר מלחה , ראה עמ- . 44 . 74 לינץ , עמי . 45 . 402-401 ברטלט , סיורים . עמי . 46 . 15-13 קארן , מכתבים . א . עמי 5 ג . 3

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר