העיבוד האינטנסיווי והאכסטנסיווי בעמק־הקדרון

עמוד:81

עץ-ישעיהו לציון מיוחד במקורות התקופה זכה עץ תות גדול , שניצב בין בריבת השילוח לעץ רוגל — ' עץ ישעיהו . 14 ' רובינסון ( 1838 ) מוסר , בי למטה מבריכת השילוח יש עץ תות ומסביבו טרסה של אבנים . מספרינו , שכאן נהרג הנביא ישעיהו . " נורוב ( שנות ה ( 30 קורא לו גם 'עץ רוגל . ' לדבריו , העץ בן כמה מאות שנים וגזעו סדוק . כאן צריך להיות קברו של ישעיהו הנביא , שכן האתר נכבד מאד בעיני המוסלמים . טובלר ( באמצע המאה ) מעריך את היקף גזעו של העץ ב 7 . 5 רגל . שרר ( 1859 ) מספר , כי הדרך מהשילוח לבאר נחמיה ( עץ רוגל , ( במרחק של כ 10 דקות הליכה , מוצלת כולה — מקרה נדיר בירושלים . משמאל לדרך עומד עץ מיוחד — במקום שהנביא ישעיהו נגזר לשניים בפקודת המלך מנשה . ? עץ ישעיהו' שוב איננו קיים , מאז שנות ה 40 של המאה ה 20 אין המקורות מספרים עליו . " . 8 סטיוארט , עמי . 324-323 וראה גם : שרר , עמי -200ו ; 20 גייגי ריטר , עמי . 9 . 171 ראה למשל : בורר , עמי . 10 . 407-406 זטצן , ב , עמי ; 32-31 סטיוארט , עמי 3 ו ; 325-3 בווט , עמי ; 145 שרר , עמי ; 211 בוקנן , עמי . 11 . 345 טובלר , טופוגרפיה , ב , עמי . 12 . 35-34 דיקסון . עמי 6-217 ו 3 . 3 ו . שרר , עמי . 14 . 187-186 על המסורות והאגדות השונות בקשר לעץ ישעיהו גם בתקופות ;) ודמות למאה ה 19 ראה : וילנאי , עיר עתיקה 969 ) ו ) ב , עמי . 161-158 . 15 רובינסון , מחקרים מקראיים . א , עמי . 16 . 402 נורוב , א , עמי . 17 . 260-256 טובלר , טופוגרפיה , ב , עמי . 18 . 192-191 שרר , עמי . 19 . 187-186 ראה : וילנאי , עיר עתיקה 972 ) ל , ( ב , עמי , 273-272 המביא צילום של העץ משנת 940 ל לערך . סטיוארט ( 1854 ) מציין , שבל עמק הקדרון מעובד בצפיפות ; הוא נטוע ברמי זיתים , ובין העצים צומחת חיטה . גם חלקו העליון של עמק יהושפט מעובד בצפיפות , אף שהשדות זרועי אבנים , עד כי נדמה שבמותן עלולה להפריע לגידולים . כן מצויות בשטח זה הרבה בארות מכוסות שזה זמן רב אין משתמשים בהן . " רוב הנוסעים מדגישים , שאפיק הקדרון יבש לחלוטין . הם מציינים שני גשרים קטנים מעל אפיק הוואדי , ושני שבילים העוברים עליהם . השביל האחד יורד משער סט . סטפן ' ) שער האריות ( ' ליגת שמנא / וחוצה את הוואדי בגשר האחד . השביל השני חוצה את הוואדי על פני הגשר השני מול 'יד אבשלום' ומטפס הישר אל 'קרךהעופל / השבילים זרועים אבנים , ובכמה קטעים הם תלולים למדי . טובלר אומר , כי הגשר המשמש את הדרך מ'שער האריות' להר הזיתים בנוי אבנים , אורכו 16 צעדים וגובהו מעל תחתית הוואדי 13 רגל . לגשר קשת שרוחבה 8 רגל . הגשר השני , המצוי מתחת ל'קבר אבשלום , ' משמש את הדרכים הבאות מ'שער ציוך ומ'שער האשפות' וההולכות להר הזיתים . גם גשר זה בנוי אבן . " מספר מקורות יוצאים , במידה מסויימת , נגד האידיאליזציה שצויירה על ידי הנוסעים בקשר לעיבודים בעמק קדרון . ריקסון ( 1864 ) מעיר , כי עצי הזית והתאנה הבודדים שבעמק יהושפט זקנים ומעוותי צורה . ושרר ( 1859 ) מציין , שהגנים שהיו בעבר בעמק הקררון ובריכת הגיחון , לא נשאר מהם במעט שריד . העמק הוא קרקע פרועה , שוממה , שעליה רועים עדרי צאן , חמורים וגמלים מלווים ברועיהם .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר