העיבוד האינטנסיווי והאכסטנסיווי בעמק־הקדרון

עמוד:80

העיבוד האינטנסיווי והאכסטנסיווי בעמק הקדרון פרט לאתרים ההיסטוריים , בתי הקברות והיישובים הערביים שבמרחק מה מהעיר , היה הנוף הכללי של סביבות ירושלים שומם במידה ניכרת , ורק פה ושם עובדו בו שטחים חקלאיים . עיבוד זה היה אכסטנסיווי למדי , ברומה למצב בחלקים אחרים של הרי יהודה . האיזור היחיד שזכה לעיבוד אינטנסיווי — ובהשקיה — היה עמק הקדרון . לעצם שמו של העמק מעניין לציין , כי לדברי זטצן 806 ) ו ) מוכר השם קדרון ליהודים ולנוצרים בלבד , אך לא למוסלמים . ב 869 ו אומר רבעון 'קרךהחקר הבריטית , כי הערבים נוהגים לחלק את עמק הקדרון לשלושה חלקים , והם ( מצפון לדרום : ( ( א ) 'ואדי סית מרים ; ' ( ב ) 'ואדי פרעון ; ' ( ג ) 'ואדי איוב' . גם רבעון ? החברה הגרמנית' מ 908 ו מוסר , כי שם העמק משתנה לאורכו . חלקו העליון נקרא ? ואדי יהושפט , ' ולאחרונה ( מאז החל רובינסון טוען לשם זה ) שונה ל'ואדי סית מרים ; ' בהמשכו , נקרא הוואדי 'ואדי טנטורת פרעון , ' והלאה משם — 'ואדי סילואן' . אנו , בדברינו על עמק הקררון המעובד אינטנסיווית , מתכוונים , כמובן , לחלקו התחתון של העמק , הנקרא ' ואדי סילואן' או 'וארי איוב . בקינגהם 6 ) ו 8 ו ) אומר , בי בעמק הקדרון גנים קטנים , המספקים ירקות לתושבי ירושלים . פקסטון ( שנות ה ( 30 מספר , כי בנקורת המפגש של הקדרון וגיא בן הינום ישנו איזור של קרקע פוריה , המושקה במי השילוח והנטוע בוסתנים לרוב . הגנים נמשכים מרחק מה במעלה הקררון . נוסעים נוספים מציינים , כי מצפון לעין רוגל , במקום שנפגשים גיא בן הינום ועמק יהושפט , ישנם הגנים המעובדים ביותר בקירבת ירושלים . אין ספק שאלה 'גני המלך הנזכרים במקרא . בגנים המקבלים מים , דרך תעלות , מבריכת השילוח , גדלים עצי פרי ( תאנים , רימונים , זיתים ותות ) ירקות ( חסה , ארטישוק , מלפפונים , מלונים ועוד ) ופרחים . מצב העיבוד באיזור זה במאה ה 19 דומה במידה רבה למצב כיום , באשר השטחים המעוברים אינטנסיווית מצויים בעמק , ממעיין הגיחון ולמטה , לאורך של קרוב ל ו ק"מ . גם כיום מגדלים שם עצי פרי בצפיפות , בעיקר תאנים , אך גם קצת זיתים , רימונים ועצי תות . בגידול הירקות מתבלט הקינרס ( ארטישוק , ( שיצאו לו מוניטין במקום זה . כיום מושקים גידולים אלה לא רק במים העודפים היוצאים מבריכת השילוח , אלא גם במי הביוב של מזרח ירושלים היוצאים לקדרון . נראה שגם במאה ה 9 ו נהנה העמק , פרט למי הנחל , גם ממי ניקוז מהעיר שכוונו לעברו . גם החלק העליון יותר של העמק — עמק יהושפט — עובד בצורה אינטנסיווית למדי , הודות למציאותם של שטחי קרקע מתאימים בו , ובגלל לחותם הרבה יותר . כך , למשל , מציין ברטלט , 0842 ) כי בעמק יהושפט יש הרבה עצי זית וגם חיטה גדלה שם . כן גדלים בעמק תאנים וגפנים . ו . זטצן , ב , עמי . 32-31 . 2 רבעון יקרךהדוקר הבריטית / א . , 1869 עמי . 3 . 251-251 רבעון החברה הגרמנית , , 1908 לא , עמ- , 281-272 וראה שם תיאור מפורט על עמק הקדרון . . 4 בקינגהם , עמי . 5 . 189-188 פקסטון , עמי 22 ו-ג . 6 . 12 אולץ , ב . עמי : ere ברטלט , סיורים , עמי ; 92 ני . ווילסון , א , עמי : 499-498 שטראוס , עמי ; 220 גי . פיסק , עמי ; 277 וודקוק . עמי . 174 . 7 ברטלט . סיורים , עמי . 117-116 . 92 הנוף הטרום מודרני מחוץ לחומות,- הצמחייה , החקלאות ומבנים ערביים

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר