אל־עזרייה

עמוד:72

אל עזרייה מקורות המאה ה 19 מציינים , שהכפר שוכן על הר טרשי על גבול השטח הנושב והמדבר . מדרונות העמק שלידו מעוברים , ומגדלים שם תאנים , זיתים , גפנים , רימונים , שעועית , תבואה ועוד . סקר 'קרן החקר הבריטית' מדגיש , שסביבת הכפר סלעית , אך המדרונות מדורגים בקפדנות ומעובדים בחלקם . לעומת זאת מתואר הכפר עצמו כקטן , הרוס למחצה ומדכא — בקתות אבן וחומר עלובות מגובבות זו על גבי זו ללא סדר ; על הגגות השטוחים מסתובבות עזים,- אין אף בית ראוי לשמו ו מסביב מפולת והריסות ! התושבים עצלים ובזבזנים . תיאורים אלה אינם משתנים לבל אורך המאה . יתרה מזו , בעוד שבראשית המאה 5 ) ו ( 18 נוקב טרנר מספר של 50-40 בקתות אבן עלובות בכפר , מתארו רובינסון 838 ) ו ) ככפר דל שבו 20 משפחות בלבד . אולץ ( 1840 ) מדבר על 40-50 בתים , ומילרד — ( 1842 ) על 30-20 בניינים . שולץ , סטיוארט ומקורות אחרים בשנות ה 50 קובעים לו כ 20 בקתות מפוזרות , כפריר , גגות חימר וכפר עלוב . תומסון ( 1857 ) וטריסטראם ( 1863 ) ממשיכים לכנותו כפר דל ומסכן , ופורטר — ( 1869 ) כפרון קטן ועלוב . גרץ ( 1870 ) קורא לו אף הוא 'כפר קטן , ' ובשנות השמונים ממשיכים המקורות לכנותו כפר עלוב דמוי הריסות וכפר דל הנראה כולו נטוש , עם כ 30 בתים . עוד שני דברים נזכרים בקשר עם אל עזרייה : מגדל ריבועי הנמצא במרכז הכפר , שאנשי ' קרן החקר הבריטית' מזהים אותו כשריד מבנה צלבני , ומעיין דל — האחרון בדרך ליריחו — הנמצא במרחק של כ 2 ק"מ מהכפר . לסיכום דיוננו על כפר זה נוכל לקבוע , כי מצבו העלוב לא השתנה , כנראה , לכל אורך תקופת המאה ה 9 ו , וכי המספר של כ 100 נפשות לערך הוא המתאים , בנראה , לגורל כפר זה לכל אורכה של תקופת דיוננו . 8 ג . מריי , ( 1874 ) עמי . 39 . 216 הרפר , מסע 1 ת אמן , ( 1901 ) עמי . 86 . 40 קונדר קיצינר , נ , עמי . 41 . 27 ט 1 בלר , טופ 1 גרפיה , עמי . 42 . 342-541 זטצן , ב , עמי ; 27 s טרנר , ב , עמי , 254 בונר ומקצייץ , עמי ; 158 גי . פיסק , עמי : 278-276 ווד קוק , עמי ; 199 ליבטרוט , ב , עמי ; 4 » בוקנן , עמי 50 ו-ג ; 15 פורטר , עמי . 166-165 !^ . 43 war ? " ! , ג , עמי , 28 מפה יז . . 44 טרנר , ב , עמי 254 ו ו . ר . ווילסון , א , עמי 295-291 י ג'ווט , עמ 1258 גירמב , ב , עמי 14 ר 1 בינסץ . מחקרים מקראיים . ב , עמי ; 101 א 1 לץ , א , עמי 19 ג21- ג , ב , עמי 195 ; מילרד , עמי ;* 01 קסטלריג , ב , עמי ; 146-144 ליבטרוט , ב , עמי ; 49 שולץ , הארץ הקדושה . עמי ; 214-231 , 177 סטיוארט , עמי וגג ; פרית , ב , עמי ; 210 בוקנן , עמי 50 ו-ג ; 15 שרר , עמי 0 , 207 ו ; 2 מקלוד , עמי ; 170 תומסון , ב , עמי ; 599 טריסטראם , ארץ ישראל , עמי ג ; 19 גרץ , יהודה , א , עמי 65 ו66- ו , ; 175 פורטר , עמי ; 166-165 אורלי , עמי 7 גו9- ג ; 1 ראט , ב , עמי . 45 . 67 סוסי , עמי ג . 46 . 4- קונדר קיצינר , ג . עסי , 28-27 מפה . 47 ראט . ב , עמי . 67 אבו דיס אחראי לביטחון השיירות היורדות ליריחו , ומקור מאוחר ( מ ו 90 ו ) חוזר גם הוא על ' תפקיד זה של הכפר ומציין כי תושביו הם בדווים . " סקר 'קרן החקר הבריטית ( בשנות ה ( 70 מציין , שהכפר בולט על רכס מישורי חשוף , שעמקים עמוקים סובבים אותו . את מימיו מקבל הכפר מבורות שבסביבה . הכפר מוגדר 'בינוני' בגודלו . ב 1854 קובע טובלר , כי הכפר 'גדול יחסית : ' יש בו 80-70 בתים , והמסים המתקבלים ממנו הם 4581 פיאסטר מאל מירי ( מס יחיד ) ו 907 ו פיאסטר מאל אנה ( מס רכוש . ' ( לסיכום נראה לנו , כי אבו דיס שימש מרכז לשבט בדווי ששכן בסביבה , ואוכלוסייתו היתה אפוא חלק מאוכלוסיית השבט כולו . נראה שהאוכלוסיה שחיה בכפר עצמו גדלה מ 200-100 נפש בראשית המאה ל 300-200 נפש בשנות ה . 70

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא