|
|
עמוד:66
בתי הקברות המוסלמיים במאה ה 19 מקורות המאה ה 9 ו מזכירים בדרך כלל 3 בתי קברות מוסלמיים בעיר . באמצע המאה מוסר ריטר , כי למוסלמים בירושלים בתי קברות ב 3 מקומות שונים . המקום הראשון והחשוב ביותר 30 ו . סטיוארט , עמי ו , 31 וראה גם : שטראוס , עמי : 206-205 וורטבט , ב , עמי ; 207 פץ גבי , בית , עמי . 510 וגו . טובלר , טופוגרפיה , ב , עמי 32 . 340-215 ו . וילנאי , עיר עתיקה , ב , 972 ) ו , ( עמי , 225-223 וסיור בבית הקברות . גגו- שרר , עמי . 134 . 193 פיארוטי , עמי 68 ו . אף מציין , כי בבית קברות זה קבור הבישוף האנגליקני הראשון של ירושלים , וכי הבישוף הנוכחי , גובאט , בנה בקירבת מקום בית ספר . ' באמצע המאה כותב טובלר , כי הפרוטסטנטים הקימו בית קברות נפרד עבור המומרים ועבור מתי בית החולים האנגלי . קרה שהמומרים , בשכבם על ערש דווי , התחרטו וחזרו ליהדות , ואז פרצו מריבות בין הפרוטסטנטים לבין היהודים היכן ללןברם ; הגופות טולטלו בין עמק יהושפט והר ציון , עד שהתערבו השלטונות המוסלמים וציוו לקברם במקום ניטראלי . "' מן הראוי להדגיש , כי בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון מצויים קבריהם של אישים וחוקרים פרוטסטנטים חשובים רבים בני המאה ה 9 ו . סיכום שלושת בתי הקברות הנוצריים הוותיקים בהר ציון היו של שלוש העדות הנוצריות הגדולות שבירושלים . המפואר ביותר היה , כנראה , בית הקברות הארמני ; בתוכו נמצאה חצר מיוחדת לקברי בישופי העדה . בבית הקברות הלטיני קתולי ( הנקרא לעיתים פרנציסקני ) היו קבורים תושבים מקומיים , אך בעיקר בלטו בו קבריהם של נזירים ושל צליינים שמתו בעיר בעת ביקורם . בתקופה העותימאנית היו הנזירים חייבים לשלם לקאדי של ירושלים תמורת רשיון קבורה מס קבורה מיוחד . הסכום — מספר פיאסטרים — היה משתנה מפעם לפעם . בבית הקברות היווני נקברו גם אזרחים עות'מאנים רבים . בלטה בו חלקת הקבורה של הבישופים . במאה ה 9 ו נוספו בהר ציון שני בתי קברות נוצריים — של האמריקנים והפרוטסטנטי הכללי . ב 859 ו כותב שרר , כי בל חלקו העליון של הר ציון הוא בית קברות אחר גדול . שם מתאחרים במותם אלה שעוינות הפרידה ביניהם בחייהם . נוצרים מכל הכתות שוכנים זה ליד זה , גדרות דקות מפרידות ביניהם . מאז ומתמיר קברה ירושלים את מתיה מחוץ לעיר , והמצבות הפזורות על פני השטח משרות אווירה עצובה . מגג 'נבי דאוד' אפשר להשקיף סביב על עיר המתים המקיפה את ירושלים , ורק הר הזיתים הירוק ? מרכך את התמונה הקודרת . 133 פיארוטי מציין , בי יהודים ומוסלמים קבורים לעיתים זה ליד זה ; במזרחו של עמק הקררון מצויים קברים של יהודים , ואילו במערבו — קברים מוסלמים . מנובמבר 1856 החלו גם נוצרים לקבור את מתיהם באזור הקדרון . מיקומם של בתי הקברות בירושלים בתקופת המאה ה 19 הוא , בראש וראשונה , תוצאה ממורשת היסטורית ומצמידות לבתי קברות עתיקים , כמו גם ממסורות ואמונות שהיו קיימות אצל בני העדות השונות באשר למקומות הקבורה בעיר . אצל הנוצרים והמוסלמים פעל , אולי , גם גורם הקירבה של האיזור שמחוץ לעיר אל רובע המגורים של הערה . במקרה של הנוצרים קירבת הר ציון — לרובע הארמני ולרובע הנוצרי , ובמקרה של המוסלמים , הקירבה לרובע המוסלמי ולהר הבית .
|
|