|
|
עמוד:50
הר הזיתים והאתרים הנוצריים שעליו : כנסיית 'העלייה לשמים גם במסורות הנוצריות תופס הר הזיתים מקום רב חשיבות . אירועים חשובים הקשורים בישו , בביקורו בירושלים ובסבלותיו בסוף דרכו התרחשו בהר זה . גם בנושאים אלה נתייחס למצב האתרים הנוצריים שבהר הזיתים ולהתפתחויות שאירעו בהם רק כפי שהיו והשתקפו במאה ה 9 ו . נפתח באתר כנסיית 'העלייה לשמים' . ( Ascension ) מקורות המאה ה 9 ו מציינים , כי להר הזיתים 5 פסגות רמתיות . בפסגת הגבעה האמצעית נמצאת קפלת 'העלייה לשמים . ' לפי המסורת הנוצרית זה המקום שממנו עלה ישו לשמים , ולצליינים מראים בתוך הכנסיה — שנבנתה כאן מסיבה זו — את עקבות רגלו של ישו . בראשית . 49 לונץ , מורה דרך , עמי , 128 בהערה . לונץ אף העתיק שמות אלה במאמרו קברי ארץ הצבי ביירושלים , שנה ראשונה , תרמ"ב , עמי . 152-72 וראה בעניין זה גם : ידולקח מחוקקי . . 50 ג"גי ריטר , ר , עמי 64 ו . נוסעי המאה ה 9 ז זיהו לעיתים קרובות את בריכת הסולטאן עם בריכת הגידוון . . 51 ראה בעניין זה גם להלן , בקטע על הכפר א טור . בית הקברות של הקראים ; סיכום עוד בית קברות שנמצא בירושלים במאה ה 9 ו היה זה של העדה הקראית . מקורות המאה מציינים שהוא מצוי מתחת לבריכת הגיחון ( הסולטאן ) בהמשכו של עמק הינום . המצבות על הקברים הן ארוכות ושטוחות ועליהן חרותים בעברית תאריכי הלידה והפטירה , וכן תפילה קצרה . יצוין כי שרירי בית הקברות הקראי מצויים במקום עד היום הזה . סיכום נושא בתי הקברות בירושלים והשפעתם על גוף העיר שמחוץ לחומות מחייבנו לחזור לעובדה שכבר צוינה , כי במסגרת מהותה הדתית של ירושלים כעיר קדושה לשלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות , נודעה לבתי הקברות משמעות מיוחדת . דבר זה נכון במיוחד לגבי היהדות . משמעות דומה , אמנם בצורה הרבה פחות מובהקת , נודעת לירושלים גם ברת הנוצרית , מה גם שהמקום הקדוש ביותר לנצרות בעיר הוא מקום קבורתו של ישו . לבתי הקברות היה אפוא מעמד מיוחד בירושלים , והס תפסו מקום רב בשטח שמחוץ לחומות . שטח בתי הקברות היהודיים גדל במיוחד בתקופת דיוננו , שכן הקהילה היהודית היא שגדלה בעיר ביותר . ועוד . ההלכה היהודית הקובעת כי כל שטח שנתקדש לבית קברות יהודי ימשיך לשמש כזה לעולמי עד גרמה לכך שאזורי הקבורה היהודיים הלכו וגדלו . ב 925 ו , כאשר העיר העתיקה תפסה 40 % מן השטח הבנוי של ירושלים , עוד הגיע השטח הכולל של בתי הקברות לבדי מחצית שטחה של העיר העתיקה , עובדה המדגימה בפנינו יפה את היקף שטחם של בתי הקברות של ירושלים . ניתן לקשור את קיומו של בית הקברות היהודי בהר ציון בעובדה שמזכירים נוסעים שונים , כי בית הקברות היהודי התפשט לכל אורך הקררון , כך שכל האיזור , מ'יד אבשלום , ' דרך הכפר סילואן ועד להר ציון , היה איזור קבורה יהודי , דבר שמתאשר גם ממציאותם של קברים יהודיים עתיקים בתוך הכפר סילואן עד היום . עוד נראה , כי בית הקברות היהודי בהר הזיתים התפשט במעלה ההר ער לשטח 'קברי הנביאים' ויקבר חולדה' שיתוארו להלן . כותב על כך לונץ במורה הדרך שלו מ ו 89 ו י 'בדרך מקבר חולדה עד נחל הקררון מצויין טורי קברים אשר מצבותיהם שוכבות . הדבר הזה וכן שפעת מי הגשמים העוברים בשפוע ההר , גרמו לכך כי מצבות רבות שקעו בעומק האדמה , אחרות נגנבו ע"י הכפריים , ורק כמאה מצבות מרבני וגדולי הזמן העבר ניתן היה לאסוף לפליטה' .
|
|