|
|
עמוד:48
בהערה בספרו כותב ייטס 843 ) ו : ( 'כשיהודי מגיע לירושלים בפעם הראשונה הוא מתייצב לפני המותסלם , ז . א . המושל , כדי לקנות רשיון לבחור חלקת קבר . שלושה דבריס בעיקר מנחים אותו בעניין זה ; החלקה צריכה להיות בעמק יהושפט , קרובה במידת האפשר לקבר זכריה , ובצל המקדש , כלומר שבשעת שקיעת החמה יהיה הקבר בצילה של חומת המקדש החיצונה , שבזמננו מקיפה את מסגד עומר . מובן שעליו לשלם בהתאם לכך , והמחיר הוא לפעמים ניכר' . באמצע המאה מציין טובלר , כי שטח בית הקברות היהודי בהר הזיתים שייך ליהודים , אך עליהם לשלם סכום הגון כדי שהשכנים מהכפר סילואן יכבדו את הקברים . גם לשומרי השערים יש לשלם מרי פעם סכומים המגיעים ער 0 , 000 ו פיאסטר לשנה . ב 840 ו קנו היהודים הספרדים שטח ארמה למרגלות הר ציון , וסמוך ל 846 ו קנו היהודים בהר הזיתים עוד שטח ארמה בסך 10 , 000 פיאסטר . שטח קבורה קטן נוסף יש ליהודים מעל לבריכת השילוח , בכיוון דרום מערב . עור שדה קבורה יש ליהודים מדרום לגיא בן הינום התחתון ובו קברים עתיקים . בראשית שנות ה 60 מספר פיארוטי , בי בית הקברות היהודי בהר הזיתים הורחב ב 1858 בעזרת תרומות מיהודי אירופה , וכי הוא מתפשט עד למורדות הר הזיתים ממזרח . בשעת חפירת הקברים נתגלו במקום שרידים עתיקים , עמודים וכדומה . במאה ה ( 1767 ) 18 שילמו היהודים לשלטונות רמי שימוש קבועים עבור הקרקע , ונוסף לכך עבור בל קבורה . בימי ביקורו של פיארוטי בוטל המס לפחה , אבל שילמו לשיח של הכפר סילואן ששמר על המקום . עבור הקבורה עדיין יש לשלם — אבל לאדמיניסטראציה היהודית , הקובעת את גובה התשלום על פי מעמד הנפטר ובהתאם למקום שהוא מבקש . בשנות ה 60 מציין נוימן , כי בית הקברות של היהודים שבהר הזיתים הורחב גם למדרון הדרומי מזרחי של הר ציון . גידולה של הקהילה היהודית בירושלים , כמו גם התפלגותה לעדות שונות , הביאו להתרחבותו ולהתפצלותו של בית הקברות היהודי בהר הזיתים . לא נוכל להיכנס כאן לכל פרטי התרחבותו של בית הקברות , שהגיעה לממדים גדולים ביותר בסוף תקופת דיוננו , ובמיוחד בימי המנדט הבריטי . נוסיף רק עור שלוש יריעות בדבר התרחבותו של בית הקברות כבר במחצית השניה של המאה ה , 19 שיהיה בהן כדי להדגים בפנינו את הבעיות שהיו כרוכות בכך באותו זמן . לראשית שנות ה 80 מוסר שריון , כי הגביר הידוע ר' משה ויטנברג קנה מהערבים שטח קרקע גדול במעלה הר הזיתים , בשותפות עם הגביר ר' פנחס נימנסקי ז"ל מהעיר אומאן ( פל ך קיוב , באוקראינה הרוסית , ( שהשתקע בירושלים — לשם בית קברות עבור ה'חברה קדישא' של 'כולל חב"ד' ו'כולל תהליך . כידוע נפרדו 'כוללות' החסידים מה'חברא קדישא' של הפרושים ויסדו להם בתי קברות , כל 'כוללי לעצמו . ברם , במרחק לא גדול משטח הקרקע הזה נמצא ביתו של אחד מחשובי האפנדים הערבים , והלה הצליח להשפיע על הממשלה לבל תיתן רשיון לבית קברות על הקרקע הזאת . לא הועילו כל ההשתדלויות , והרשיון הדרוש לא נתקבל עד היום הזה . בבל שנה היה ר' משה זורע חיטה על הקרקע הזאת , על ידי אריס ערבי , כי יהודים לא נמצאו בכל הסביבה , ובכלל לא עסקו אז יהודי ירושלים בעבודת אדמה . S 4 ייטס , ב , עמי 9 ג-ו 4 ( בתרגומו של איש שלום , עמי . 35 . ( 557 טובלר . טופוגרפיה , ב , עמי . 540-215 יתכן , שבראשון התכוון לבית הקברות יסמבוסקיי בהר ציון ( ראה להלן ) ובשני — לבית הקברות הקראי שנמצא בצד הדרומי מערבי של גיא בן הינום . . 36 פיארוטי , עמי 80 ו . . j 7 נוימן , עמי . 194-190 . 38 ציינו כבר , בי בתחילת המאה , עם התחדשות הקהילה האשכנזית בעיר , קברו בני עדה זו את מתיהם בבית הקברות הספרדי . ראה : בן אריה , חלק ראשון , עמי . 39 . 322-321 שריון , עמי ו . 5
|
|