|
|
עמוד:43
זטצן מציין , שליד בית הקברות היהודי ישנם כמה מבנים עתיקים מאד . ל'יד אבשלום' ( זטצן קורא לו בשמו הערבי 'טנטורת פרעוף = הכובע המחודד של פרעה ) אין דלת . לעומת זאת ישנם , לדבריו שרידי דלת עתיקה בקיר הסלע שמאחורי מבנה זה , אך לשם אי אפשר להיכנס . בקשר לקבר זכריה מעיר זטצן , שהמבנה דומה לייד אבשלום , ' אלא שבמקום חרוט מתרוממת פירמידה מעל לבסיס המבנה . אין באן שום פתח . על הקיר כתובים הרבה שמות עבריים , ונראה אפוא שהמקום נכבד מאד בעיני היהודים . מאחורי המבנה יש כניסה למנהרה תת קרקעית , אך היא סתומה בעיי מפולת . מול הקבר עובר גשר אבנים קטן מעל נחל קדרון . שטובריאן ( 1806 / 7 ) אומר אף הוא , כי עמק יהושפט שימש תמיר בית עלמין לתושבי ירושלים . ' נראות שם מצבות מן המאות הקדומות ביותר ומן הזמנים המאוחרים ביותר . היהודים נוהרים מארבע כנפות הארץ למות כאן . אדם זר מוכר להם במחיר הזהב מעט אדמה לכסות את גוויותיהם בשדות אבותיהם' . בקינגהם ( 1816 ) קושר את הקבורה בעמק יהושפט לעניין תחיית המתים : 'שטח מוגבל זה מכוסה כמעט כולו במצבות קברים של יהודים , ועליהן כתובות באותיות עבריות ; הואיל והם חושבים זאת לאחת מהברכות הגדולות ביותר לבלות את שארית ימיהם בירושלים , ולהיקבר בעמק יהושפט . לתכלית זו באים האדוקים ביותר שביניהם ממקומות רחוקים בעולם , ואין ספק שהם משלמים מחירים עצומים כרי לזכות ולטמון את עצמותיהם במקום מקודש זה . • בגלל פרסומו מצד עצמו של עמק זה כגיא חזיון של מאורעות חשובים ומעניינים אחרים , בחר בו הנביא יואל למקום משפט בין אלוהים לבין אויביהם של היהודים : "בי הנה בימים ההמה ובעת ההיא אשר אשיב את שבות יהודה וירושלים , וקיבצתי את כל הגויים והוררתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פיזרו ואת ארצי חילקו . " אותם היהודים , הנוצרים והמוחמדנים אנשי הרוח המוציאים את הפסוק הזה מידי פשוטו , כשם שהם עושים לגבי אלפי פסוקים אחרים מכתבי הקודש , ומייחסים לו מובן מיסטי , עומדים על כך בי הקטע מכוון לתחיית המתים ביום הדין הגדול . היהודים בימינו ... מטמינים מתוך אמונה זו את עצמותיהם בעמק יהושפט' . מדן ( 1827 ) אומר , כי 'מצבות אבשלום וזכריה , החצובות בתוך הסלע המוצק של ההר , הן המצבות המשאירות את הרושם הגדול ביותר בפלשתינה . קברו של אבשלום מקושט בעשרים וארבעה עמודים . קבר זכריה אינו פתוח והיהודים טוענים כי טמונים בו אוצרות חכמה קדומים' . ב 835 ו מספר סטפנס : 'וכשהסתכלתי על מצבות הקברים המרובות , על קבריהם של אבשלום , של זכריה ויהושפט , ועל אלפים ועשרות אלפים של המצבות העבריות המכסות את שיפוע ההר , לא היה בי ספק שאני מביט על מקום כינוס גדול זה , שבו קבר היהודי מלפני שלושת אלפים שנה את מתיו בצלו של מקדש שלמה ו גם ביום זוהי משאלת לבו היקרה ביותר של היהודי , שעצמותיו ימצאו את מנוחתן בין אותם אבות קדמונים הקבורים זה עירן עידנים במקום זה' . לפי תיאורו של רובינסון : ( 1838 ) 'בית הקברות של היהודים בימינו משתרע על המדרון המערבי של הר הזיתים , לרגלי ההר , ממש מעל קברי אבשלום וזכריה . באן ממול בית המקרש העתיק , . 2 זטצן , ב , עמי . 3 . 32-29 שטובריאן , עמי 324 ( כתרגומו של איש שלום , עמי a . ( 40 a בקינגהם . עמי ם 9 ו191- ( בתרגומו של איש שלום , עמי , pa . 5 . ( 417-415 עמי 250-249 ( בתרגומו של איש שלום , עמי ? ( 439 לעניין הארכיטקטורה של הקברים השונים , העמודים והחלקים השונים . כולל השגיאות ששנו ביחס אליהם נוסעי המאה ה 9 ו , ראה ו אביגד , מצבות קדומות . . 6 סטפנס , עמי 167 ( בתרגומו של איש שלום , עמי ו . ( 47 וראה גם נורוב , א , ( עמי , ( 100 המציין , כי על קברים רבים מצויות כתובות עבריות צבעוניות .
|
|