קבר שמעון הצדיק

עמוד:41

החליט להשיא את בתו בטרם ימלאו לה שתים עשרה שנה , היו עושים את החתונה מחוץ לעיר , על פי רוב בחלקה הסמוכה לקבר שמעון הצדיק . 141 ומסכם גרייבסקי את פרשת מערת שמעון הצדיק \ 'תנועת הבקורים של אנשי ירושלים במגרש " שמעון הצדיק" מתחילה ביום ל"ג בעומר בבוקר,- וכן גם באסרו חג של שבועות . שני הימים האלה מיועדים בכלל אצל הישוב היהודי בירושלים , וגם בכל ארץ ישראל , לתפלה ולבקורים אצל קברי הצדיקים ( אצל קבר די מאיר בעל הנס בטבריה ואצל קבר רבי שמעון בן יוחאי ובנו ר' אלעזר במירון בצפת . ( בעלי היכולת שאינם חוששים בטרדת הדרך נוסעים לטבריה ולמירון ו ואלה שמסבות שונות אינם יכולים לנסוע , מסתפקים בבקור במערת שמעון הצדיק . קצת מן המבקרים באים לשפוך שיח לפני קבר הקרוש , וקצתם רק כדי לבלות זמן , בסביבת בני המשפחה , בשירים ובפזמונים . יש שמקיימים כאן מצוה מסתורית , בהניחם כאן את הפיאות הגזוזות של הילדים הרכים בשנים , בני שלש והלאה — רמז ל"ראשית הגז" — ימים אלה שבני עדות המזרח בירושלים חוגגים אותם ברוב פאר והדר במקום זה נקראים אצל המוסלמים וגם אצל הנוצרים בשם : "עיר אל יהוד ' ... " ומדי שנה שנה באים המוסלמים לראות את היהודים החוגגים . 'באות גם נשי הישמעאלים וקונות להם מושב קבוע על הגבעה שממול למגרש . 142 ' למרות קדושתה וחשיבותה היתה המערה שנים רבות בבעלות ערבים , שדרשו תשלום עבור הכניסה , עד אשר בשנת תרל"ו ( 1876 ) רכשו היהודים את המערה ואת המגרש הסמוך . מספר על כך לונץ ( ו 89 ו : ( 'בעת האחרונה תקנו את המערה וכרו בה חלון . בל"ג בעומר באים אליה הרבה יהודים ומבלים לידה את כל היום עם בני משפחותיהם . המערה וסביבתה היו שייכים לישמעאלי , והיהודים היו צריכים לשלם חצי גרוש לנפש כדי להיכנס לתוכה , אך זה כ 15 שנה נתאחדו ראשי עדת הספרדים והאשכנזים יחד , ויקנו את האחוזה והמערה אשר בה מבעליה , ועתה רשות לכל יהודי לבוא אליה בלי שכר . על חלק האחוזה אשר לספרדים נבנו בשנה הזאת עשרה בתים , אשר בהם ישבו עניי העדה הזאת משך שנים חליפות חנם . ולפי הנשמע לא יארכו הימים וגם עדת האשכנזים תבנה על החלקה הזאת בתים לענייה בחנם' . 143 לרכישתו של איזור קבר שמעון הצדיק ולבניית השכונה היהודית שלידו נחזור ונייחד דברים כשנעסוק בתהליך בניית העיר בידי הקהילה היהודית . כאן נסיים את תיאור האתרים ההיסטוריים שנמצאו במערב העיר ובצפונה , ונעבור לדון באתרים ההיסטוריים ובבתי הקברות שנמצאו במזרח העיר ובדרומה . . 141 ספר התקנות , תרמ"ג , דף סט , עמי ב . . 142 גרייבסקי . ספר הישוב . עמי 6 ג ; מגנזי ירושלים . ג , תר"צ , עמי . 1 « . 18 לונץ , מורה דרך , עמי . 121-120

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר