|
|
עמוד:40
באמצע המאה מציין טובלר , כי היהודים באים לכאן בימי ששי , בראשי חודשים ובעיקר בל"ג בעומר , אז מתקיימות במקום חגיגות זמרה וריקודים , ולילדים נערכות התספורות הראשונות . 131 גי . ווילסון , ( 1843 ) המסתמך על תיאור של אוולר , מציין כי היהודים מבקרים במקום בימי ששי ובראשי חודשים . הוא מוסיף , כי הם רוחצים את ידיהם בטרם ייכנסו לקבר . ליד הקבר נמצא בור מים החצוב בסלע , שמימיו משמשים לתפקיד זה . בנימין השני ( 1847 ) מספר על מערת שמעון הצדיק י 'הלאה מהעיר לפאת צפונה נמצאת מערה המכילה שלשה חדרים מיוחדים ומחוברים יחד . בראשון מהשלשה מעין מים יקר פלגיו אשר יחרב ויבש לפעמים . בחדר השני נמצאו שני קברים ובחדר השלישי נמצא קבר שמעון הצדיק , האחרון מאנשי כנסת הגדולה . שני הקברים בחדר השני הנה הנמו קברות בניו של שמעון הצדיק . 133 ' ריישר ( 1867 ) מספר : 'המנהג שם לילך למערת שמעון הצדיק בל"ג בעומר אנשים ונשים וטף בשירים ושמחה כי לפני המערה יש מישור גדול מאד ונחמד מלא עצי פרי תנובה ודשא כגן ה' ועושים תגלחת לבניהם כשיתמלא להם ג' שנים ללידתם ואוכלים ושותים ושמחים כיום מועד ממש ועומדים צפופים מרוב העם ואח '' כ נכנסים למערה עד שנתמלא ודולקים שם נרות הרבה . יצא כת הראשונה נכנסת כת שניה וכן כל היום ההוא . 134 ' ועיתון ה'לבנון' מ 1868 מספר , כי בל"ג בעומר היו מתאספים היהודים מחוץ לשער והולכים לקברו של שמעון הצדיק , שעה שבצפת היו עולים היהודים להשתטח על קברו של רבי שמעון בר יוחאי . ב 1911 מוסר העיתון 'האור , ' כי היהודים נוהגים להתקבץ לאחר חג השבועות ל'פיקניק בשדה שמעון הצדיק . " ספר הסיכום של 'קרן החקר הבריטית' ( 1884 ) מוסר על אודות אתר זה המצוי בוואדי ג'וז , כי הוא חצוב בסלע , לפניו חומה ובה דלת נעולה והמפתח נמצא בירי היהודים הספרדים . בבור מים לפני הסלע נקווים מי הגשמים . המסורת על קבר שמעון הצדיק כאן היא , לפי מקור זה , בת כ 350 שנה והוא נזכר לראשונה ב 1537 י . לפי מקור אחר כבר היחה המערה ידועה קודם . בשנות בצורת היו היהודים באים גם אל מערת שמעון הצדיק להתפלל על הגשמים . 139 בשעת ביקורם במערת שמעון נהגו יהודים להדליק נר לזכרו . אחד המקורות אף מספר על נס שאירע לשני אנשים שהלכו למקום : חסר להם שמן להדלקת הנרות כולם , אך מעט השמן שהיה בידם הספיק בדרך נס . ומנהג ותיקון קדמון היה בירושלים שלא להשיא ילדה שלא מלאו לה שתים עשרה שנה . ואם אב וגו . טובלר . טופוגרפיה , ב . עמי . 340-215 וראה גם : נוימן , עמי . 132 . 212-194 גי . ווילסון , א , עמי . 492-491 גגו . בנימין השני ( בתוך : יערי , מסעות , עמי 4 . ( 584 גו . ריישר , עמי מ , ועל המערה עצמה ראה : שם , עמי לו . 5 גו . הלבנון , ערב שבועות תרכ"ח , שנה חמישית , מסי ו , 2 עמי 6 . 333-332 גו . האור , וי בסיון תרע"א , שנה שנייה , גיליון שנ"ר , עמי צ . לגו . וורן-קונדר , ירושלים , עמי 77 ג78- ג . . 138 וילנאי ( עיר עתיקה 969 ) ו , ( א , עמי , ( 164 מזכיר מקור משנת 1235 שמציין את המערה , וכן מביא את הידיעה שקלרמון גאנו גילה ב 871 ו על פתח המערה כתובת רומאית מטושטשת . . 139 שם , שם , המציין מקורות שונים לאמונה . 140 שם . שם , עמי 65 ו .
|
|