|
|
עמוד:39
קבר שמעון הצדיק אתר היסטורי זה תפס מקום חשוב בחיי העדה היהודית . תומסון , הקושר אתר זה עם קברי הסנהדרין , כותב : 'את הקברים המוזרים ההם פוקרים רק לעיתים רחוקות . הם נמצאים בנחל קדרון , מרחק קטן לצפון מזרח מקברי המלכים ... היהודים משתטחים עליהם לעיתים קרובות , ובעיקר בימי החג שלהם . נכנסתי אליהם פעם ביום השלושים ושלושה לאחר הפסח — יום שמוקדש לכבודו של שמעון ( הכוונה לל"ג בעומר ) היו שם הרבה יהודים עם ילדיהם . ככיתות אחרות בארצות המזרח הם נודרים לגלח את שערות ראשיהם ושל ילדיהם לכבוד קדוש אחד או מקדש . באותו יום הסתפרו מספר אנשים , השיער נשקל , וסכום כסף חולק בין העניים בהתאם למשקל . השדות מסביב וגני הזית היו מלאים עברים עליזים לבושי הדר' . תיאור דומה נמצא אצל גייקי 887 ) ו ;( 'היהודים מבקרים עם ילדיהם בקבר מפורסם זה של שמעון ביום השלושים ושלושה שלאחר חג הפסח , יום המקודש לזכרו , וכשהם נמצאים בפנים הקבר הם מדליקים לכבודו פתילות הצפות בקערה של שמן . הם נותנים נדבות באותה הזדמנות , באורח מוזר , רבים הגוזזים או המגלחים חל ק משערם ומשיער ילדיהם , או אפילו את כל השיער ותורמים כסף כמשקל השערות . איני יודע מקורו של מנהג מוזר זה , אולם תמיד הוא קשור בנדר . 129 ' גם לינץ' ( 1848 ) מספר על החגיגות שנערכו ליד קבר שמעון הצדיק בירושלים : 'צפונית לעיר בקצה דרך דמשק , היה מחזה רב רושם — מאות יהודים שנהנו מהאויר הצח ישבו תחת עצי זית חסונים ; הנשים לבושות בגדים לבנים , הגברים עוטים מלבושים שונים . כמה מהם חובשי כובעים שחורים רחבי תתורה ורבים חובשים כובעי פרוה . והיו בחוץ גם תורכים ונוצרים רבים ... המראה המלאכותי והמנופח ביותר , במחזה , היו הקונסולים הזרים שטיילו עם משפחותיהם כשלפניהם צועדים היניצ'רים ( צ"ל כנראה הקוואסים ) בחגיגיות ומטות מוכספים בידיהם כרבי תופפים על גדוד צועד . מששקעה השמש מאחורי הגבעות המערביות מיהרו הולכי הרגל ללכת , והיושבים נתאספו ונחפזו לבוא אל בין החומות' . . 125 מונק , עמי וגו . 26 ו . נוימן , עמי 27 . 222-194 ו . אורלי , עמי . 128 . 177 תומסון . עמי 7 ג 4 ( בתרגומו של איש שלום , עמי , 448 וראה ההערות שם 29 . ( ו . גייקי , ב . עמי 56-55 ( בתרגומו של איש שלום , עמי 792 וראה המשך הציטוט שם בקשר לענייני נוצרים וכן ההכוונה למאמרו של בניהו בעניין מקור המנהג של גילוח שערות ילדים בל"ג בעומר גם במירון 0 . ( גו . לינץ,- עמי ו 422-42 ( בתרגומו של איש שלום , עמי . ( 566-565 בראשית שנות ה 70 מוסר מונק , בי מערבה מקברי המלכים , צפונה מערבה משער דמשק , מהלך כמחצית השעה מהעיר , מגיעים אל קיר סלע האוצר בתוכו שתי קומות של בוכי קבורה . המקום נקרא קברי השופטים , ובפי היהודים — קברי שבעים הסנהדרין . בכניסה ישנה כתובת באותיות עבריות מרובעות , אך רק המילים 'המשכב הזה' עדיין ניתנות לקריאה — השאר נמחק . יהודים באים להתפלל במקום , וגם נוצרים מבקרים בו,- ובכל זאת הפך המקום גם למשכן רועים . נוימן מדגיש , בי ליהודים קדושים קברות השופטים הסנהדרין מאד , ואין הם עוברים על פניהם מבלי לעצור ולהתפלל . בשנות ה 70 מציין אורלי , כי גבעת קברי הסנהררין היתה מכוסה כולה קברים פשוטים בהרבה מקברי המלכים . לדעתו גם קברי המלכים וגם קברי הסנהדרין הם קברים משפחתיים , ואינם קשורים דווקא לשמות שנקשרו אליהם י . '
|
|