|
|
עמוד:21
לגמרי ; אין בו שום סימךהכר כנסייתי , אך הוא מרוצף מרצפות אבן , תקרתו מקומרת וגבוהה ועיצובו הארכיטקטוני נאה . אומרים שזהו אחד המבנים העתיקים האותנטיים שעוד נשארו בירושלים , ורק נס הצילו מן החורבן הכללי . 24 איסור הכניסה לקבר דוד ללא מאמינים נמשך בנראה לכל אורך המאה ה . 19 כפי שכבר ראינו החלו במרוצת המאה להתיר את הכניסה לבניין , אך לא לחדר הקבר . ב 860 ו בקירוב כותב רב מירושלים : 'ובעוונותינו הרבים כשאנו רוצים להשתטח להתפלל שמה ( על קברי בית רור ) אנו מוכרחים ליתן כופר נפש עשרים פאריס לגולגולת ובבל זאת אינם מניחים אותנו ליבנס לפנים למטה בהמערה , רק למעלה לבית תפילה שלהם , הנבנה כנגד מקום המערה ... ואין מניחים אותנו לגמור אף עשרה מזמורי תהלים , כי תיכף ומיד מגרשים אותנו משם . היש מכאוב כמכאובנו . ' ! נוימן מציין ב 877 ו , כי קבר רוד קדוש מאד למוסלמים , והוא מוקף מסגדים , בית שיח' ועוד ... המוסלמים מבקרים במקום לצרבי תפילה , אך גם לגביהם קיימות הגבלות בקשר לכניסה . ללא מוסלמים אין מתירים בדרך כלל להיכנס למקום , אף שבזמן שהייתו בעיר קרה שכמה מבקרים זכו לרשיון כניסה מיוחד . 26 ב'מורה הדרך שלו מ 891 ו מדגיש לונץ , כי המוסלמים אינם מאפשרים לנוצרים וליהודים לגשת אל קבר דור , אלא רק אל האולם העליון r מבאן — דרך חלון — מראים את הקבר למבקרים . עוד הוא מספר , כי בתחילת המאה הוזמנו שני יהודים לצייר ולצבוע את החדרים , ואלה ידעו לתאר אחר כך את אשר ראו . 27 בתקופה מאוחרת יותר מציינים גם זוטא וסוקניק , כי למערת הקברים 'אין רשות ליהודים ונוצרים להיכנס . את תבנית קבר רוד מראים בחדר הנמצא למעלה בצד מזרח . היהודים הבאים בחג מתפללים על יד המדרגות' . וב ו 92 ו כותב פרס : 'היהודים מתאספים בכל יום אסרו חג של שבועות באולם הזה להתפלל על קבר דוד המלך , כי לפי מסורה אחת מימי הביניים נמצא בהר מתחת לבניין הזה קבר דור המלך , או קברי מלכי בית דוד , המוסלמים אינם נותנים לשום איש להיכנס אל הבנ"נים התחתיים . בחדר אחד בצר ררום מזרח לאולם מראים הם את תבנית קבר דוד הדומה לכל קברי הקדושים המוסלמים' . גם בתקופת המנדט היו זמנים שהערבים בעלי קבר דוד היו מובילים את המבקרים היהודים והנוצרים — שנכנסו תמורת תשלום — רק אל הקומה העליונה , אל חרר קטן שבו היתה מצבה לכבוד דוד , ורק הרשו להם להסתכל משם , דרך אשנב , למערה עצמה . הר ציון , מבנים נוספים וסיכום האתר השני בהר ציון שמזכירים אותו נוסעי המאה ה 9 ו , כפי שכבר ראינו , הוא מה שהם מכנים בית כייפא הארמני . בספרנו הראשון כבר הבאנו שתי ידיעות בקשר למנזר זה — של טרנר מ 5 ו 8 ו , הקושרת את המקום לפרשת ההתכחשות של פטרוס לישו ולקריאת התרנגול , וזו של ה'בדקר' מ 876 ו , המציינת מגורי 8 נזירים במקום . 51 . 24 שרר , עמי . 195-192 . 25 ר"שר , עמי בה . . 26 נוימן , עמ- . 212-194 . 27 לונץ , כזורה דרך , עמי , 1 * 7-164 והוא מפרט שם את אשר ראו . . 28 זוטא-סוקניק , ( 1920 ) עמי . 30 . 119 וילנאי , ירושלים , בירת ישראל , ( 1969 ) עמי . 29 . 352 פרס , ספר המסעות , עמי . 31 . 177-176 בן אריה , חל ק ראשון , עמי . 285
|
|