|
|
עמוד:102
ד 7 צליז וה להתממש רק במאה ה , 19 כאשר התנאים הפוליטיים בארץ החלו משתנים ונתאפשרה בה פעילות "מערבית . ' גם אי היצמדותה של כנסיה זו למקומות הקדושים היוותיקים' בארץ איפשרה להם חופש פעולה , והניעה אותם לפעילות שונה , שהתבטאה יותר בפעולות יישוביות , חינוכיות ובריאותיות . ועוד : נושאי הפעילות הפרוטסטנטית בארץ היו אנשים 'מתקדמים' בהרבה מבני שאר הערות , בהשכלתם הכללית ובידיעותיהם בתחומי הבריאות והטכנולוגיה . מאחוריהם אף עמר הון רב , יחסית , מאחר שנעזרו במדינות ה'עולות' של אותם הימים , כאנגליה , פרוסיה וארה"ב , שראו בנציגי כנסיה זו גם את שליחיהן הן . ער כאן עמדנו בעיקר על פעולות הקונסול האנגלי , פין , והקבוצות האמריקניות של הכנסיה הפרוטסטנטית . נעבור עתה אל הפעולות של הפרוטסטנטים הגרמנים . בחלקו הראשון של חיבורנו עמדנו על ראשית הפעולה המשותפת של הכנסיות הפרוטסטנטיות האנגלית והגרמנית , ועל היפרדות דרכיהן אחר בך . כבר ציינו גם את פעולתו של מיסיון 'בעלי המלאכה , ' בראשות כריסטיאן פרירריך ספיטלר , מזכיר 'אגודת הנצרות' בבאזל , שהוקם בשנות ה 40 של המאה , ואת מוסד 'בית האחים' בירושלים , אשר לא עלה יפה . חלק מה'אחים' של מיסיון זה נשארו בירושלים ועברו לשירות המיסיון האנגלי , שם מצאו תנאים טובים , פרנסה ואפשרות להקים משפחות . ' בית האחים' ליד שער יפו הפך במרוצת הזמן לחנות גרמנית , וב 858 ו עוד עברו שם 4 'אחים . ' כמה מה'אחים' שהמשיכו לגור בירושלים היו לדמויות בולטות בחברה הנוצרית בעיר . המיסיונרים הפרוטסטנטים הגרמנים החלו להיות פעילים גם בירושלים שמחוץ לחומות . שולץ 851 ) ו ) מציין , כי אחד מפקח על עדרי צאנו ועל אדמותיו של הקונסול האנגלי תמורת שכר יומי קבוע ; גם לו עצמו יש כמה ראשי בקר . אחר משגיח על בית הקברות האנגלי , ויש לו שם דירה קטנה , גן קטן , כמה פרות וסוס . קשה לגרמנים להיות איכרים עצמאים , מכיוון שאינם נתינים תורכים , אלא נתונים למרותו של הקונסול שלהם . הם פטורים מתשלום מסים , אך גם אינם יכולים לקנות קרקע — אלא על שם אחר . אפילו בתי 'מלך פרוסיה' רשומים על שם תורכי . יש גם קשיי עיבוד : האדמות בסביבת ירושלים זרועות אבנים ושיחים קוצניים ; יש צורך בהשקאה , השיטות החקלאיות הנהוגות באירופה אינן מתאימות כאן , ובכלל קשה לאירופים להסתגל לחיי פלאחים ולהסתדר עם הפלאחים הערבים , ובערבית . בגלל הקשיים שבעבודת האדמה עובדים רבים מהגרמנים הבאים לבאן כבעלי מלאכה . אחד הפך להיות נגר ובבר יש לו שוליה ; אחרים מפקחים על שטחי עיבור של אחרים , כגון בשדות ארטס , אצל משולם היהודי . כללית , קשה לבעלי מלאכה אירופים להסתדר כאן ; הדרישות מצומצמות ואין צורך בבעלי מלאכה ברמה גבוהה . עבודה ממש יש בעיר רק כאשר הצליינים מציפים אותה , אבל כשהם עוזבים שוב נוצר שפל כלכלי . 48 אחד המיסיונרים הגרמנים הפעילים ביותר בירושלים היה יוהאן לודוויג שנלר . ב וו באוקטובר 855 ו רכש שנלר מגרש בסביבת הכפר ליפתא , בשטח שומם ומבודד , מרחק 3 ק"מ מצפון מערב לשער יפו . מטרתו היתה להתיישב בקרב האוכלוסיה הערבית כרי להשפיע עליה . על המגרש בנה בית — אחד הבתים הראשונים מחוץ לחומות — והחליט לחיות בו עם משפחתו . אלא שבמהרה נאלץ לחזור ליבית האחים' שבעיר העתיקה , אחרי ששורדים ערבים מהכפר בית סוריק התנפלו על הבית מספר פעמים . בעיר הועסק במשך כשנה בעבודה מיסיונרית בידי . 46 שם , עמי . 289- 286 . 47 שם , עמי ; 296 אילן , עמי , 19 המסתמך על מקורות גרמניים שונים . . 48 שולץ . הארץ הקדושה , עמי 09 ו0- וו . בבתי ימלך פרוסיה' הכוונה , כנראה , לבית הקונסוליה הגרמנית כעיר העתיקה , וראה בעניין זה : בן אריה , דולק ראשון , עמי 2 ו -2גו . 2 וגם בהמשך , עמי . 454
|
|