|
|
עמוד:271
כפרי . ( הפירושים לתפרושת יישובית זו , הייחודית לתקופת הברונזה התיכונה 2 ב-ג ונעלמת בתקופות הברונזה המאוחרת והברזל א , הם מגוונים למדי : _מערי ממלכה המספקות חסות פוליטית , בטחונית וכלכלית ליישוב הכפרי המסתופף לידן , ועד למתחמים מקודשים , או מרכזים של 'צ'יפדומים דימורפיים . ' מכל מקום , התפלגות סדרי הגודל מלמדת על חוסר אינטגרציה מובהק במערכת ההתיישבות בהר מנשה בתקופת הברונזה התיכונה 2 ב-ג ; ודומני , שיש בכך כדי לסתור את ההשערה בדבר קיומה של יישות מדינית רחבה , על מקומית — ממלכת שכם חיקסוסית — המקבילה לכאורה ליישות המדינית שהתגבשה בדרום מישור החוף תחת שלטון השושלת ה ט"ו . ראוי גם לציין , כי בניגוד לטענתו של וינשטיין , כאילו ק יימו אתרי ההר קשרים הדוקים עם מצרים במשך תקופת הברונזה התיכונה 2 ג והיוו מוקד כוח 'חיקסוסי , ' באזור ההר עצמו לא נמצאו חרפושיות של פרעוני השושלת הט"ו , ובייחוד מעניין העדרן הגמור משכם . לנוכח מקרי המבחן הרבים שנדונו בספרות המחקר , קשה לקבל כי שכם שלטה בשורה ארוכה של יישובים מבוצרים ובנותיהם , מבלי שהדבר ימצא את ביטויו בהתפלגות סדרי הגודל שלהם . מבחינה זו , התפלגות סדרי הגודל של אתרי ההר בתקופת הברונזה התיכונה 2 ב-ג שונה לגמרי מזו של עמק הירדן העליון , למשל , בה שלטת חצור כעיר ראשה , או מזו המאפיינת את עמק יזרעאל , שם בולטות שתי ערים גדולות במיוחד — שמעון ( תל שמרון ) וככל הנראה גם מגידו . שכם , למרות ביצוריה ומקדשיה , איננה חריגה בנוף היישובי של ההר בשלהי תקופת הברונזה התיכונה , אך מצב זה השתנה בתקופת הברונזה המאוחרת , עת ניטשו אתרים מבוצרים ( ומקודשים (? רבים בהר ( חברון , בית צור , גבעון , בית אל , שילה ואחרים , ( או ירדו מגדולתם . 59 פינקלשטיין , , 1985 עמ' ; 165-164 מאמרו של א' עופר בספר זה . 60 זרטל , תשמ"ו , עמ' 61 . 197 , 190-188 פינקלשטיין , , 1985 עמ' . 165-164 ראה גם זרטל . תשמ " ו . עמ' . 194 Materials in Anthropological Perspectives [ in press ] B . C . E ., O . Bar-Yosef & A . Khazanov ( eds . ) , Pastoralism in the Levant : Archaeological I . Finkelstein , 'Pastoralism in the Highlandsof Canaan in the 3 rd and 2 nd Millenium 62 [ להלן : פינקלשטיין , בדפוס , [ בעקבות 1976 , pp . 219-257 Henninger zum 70 Geburstag ( Studio Instituti Anthropos , 28 ) , St . Augustin bei Bonn 201-215 ; idem , 'Dimorphic Structure and the Tribal Elite ' , al-Bahit : Festschrift J . M . B . Rowton , 'Urban Autonomy in a Nomadic Environment ' , JNES , 32 ( 1973 ) , PP ? 63 זרטל , תשמ"ו , עמ' : 200-198 קמפינסקי , , 1983 עמ' . 64 64 וינשטיין , , 1981 עמ' . 10 חרפושיות כאלה רווחו בעיקר בשפלה ובמישור החוף , עד לקו עמק יזרעאל הכרמל , שם , עמ' 10-8 ומפה ; 3 מעניין , כי 'הקשר המצרי' לשכם , שהתקיים בתקופת הברונזה התיכונה 2 א , כאשר חבל ההר היה ריק מיישוב , נחלש לגמרי בתקופת הברונזה התיכונה 2 כ-ג , דווקא עם העיבר היישובי של האזור — זרטל , תשמ"ו , עמ' . 195-194 מצב זה מנוגד לנעשה באתרים הראשיים של השפלה ודרום מישור החוף , כגון תל אל עג'ול או גזר , ומצביע , לדעתנו , שוב על הבדלים בארגון החברתי פוליטי ובאוריינטציה המדינית של אזורי הארץ השונים , אשר נוצרו במהלך תקופת הברונזה התיכונה 2 ב-ג , בייחוד בחלקה האחרון . 65 ראה לעיל , הערה 66 . 50 ראה לעיל , הערה . 61
|
|