|
|
עמוד:382
רעיונית מקור זה מייצג השקפה שונה מזו של תיאור החורבן , פרי עטו של _n , Dtr ואף מנוגדת לה . אשוב לנקודה זו במסגרת הדיון על הגישות ההיסטוריוגרפיות השונות לתקופה , אולם חשוב להעיר כבר בשלב זה שתיאור ימי גדליהו הוא אחד הכתובים הבולטים במקרא שניכרת בהם המגמה כנגד בית דוד . לדעתי , ניתן לראות במקור זה סיפור שנכתב כדי להדגיש רעיון : ל'נשארים' תחת הנהגתו של גדליהו היו סיכויים טובים לשקם את חייהם ביהודה ולבססם . סביב מנהיגותו של גדליהו התגבשה הסכמה עממית רחבה של ה'נשארים , ' והובעה נכונות לשלם את המחיר של חיים תחת שלטון בבל . ואולם סיכויי השיקום הוחמצו בעקבות רצח גדליהו בידי ישמעאל . רעיון זה בא לידי ביטוי בכותרת הסיפור ובגיבורים שבהם הוא מתמקד : גדליהו מסמל את מי שהיו מוכנים לקבל את עול בבל כדי להבטיח את המשך החיים ; _pxn ה'שרים' הם שרידי הכוח הצבאי של ממלכת יהודה , שבחרו 185 למגמה זו יש הד בספרות ימי שיבת ציון , אולם זהו לטעמי המקור המובהק ביותר של אידאולוגיה ' אנטי דוידית' כספר מלכים . לנושא זה ראו גם הופמן , תש"ס , עמ' . 109-108 186 על יסוד השוואתן של הכותרות במלכים ב , כה a 23 וירמיה מ , 7 ועל יסוד השוואת נוסח השבעים לירמיה ( ינזן , , 1973 עמ' , ( 53 יש מקום לשער שהכותרת המקורית של הפרשה הייתה קרובה לזו שנשמרה במלכים ב : * 'וישמעו כל שרי החילים המה ואנשיהם כי הפקיד מלך בבל את גדליהו . ' ... בזמן שיבוצה של הכותרת _ב'ביוגרפיה' של ירמיהו נוסף לה הדיוק הגאוגרפי ' ) אשר בשדה ... כארץ ( ' וההרחבה שבפסוק 7 _ל . בשלב מאוחר הרבה יותר , לאחר הפיצול של נוסח המסורה והשבעים לספר ירמיה נוסף שם אביו של גדליהו to אחיקם ( _' והורחב התיאור של ה'נשאריס , ' עם הוספת ה'טף' ו'דלת הארץ' ( והשוו למשל לפרקים מא ; 16 מג 6 וכר . ( בתוספת האחרונה באה לידי ביטוי המגמה של העריכה המאוחרת : ליצור התאמה עם תיאור ה'נשארים' במלכים ב , כה ; 12 ירמיה לט ; 10 נב , 16 אגב התעלמות ממגמתה הראשונית של העריכה לתאר את ה'נשארים' כעם שסיכויי השיקום שלו טובים _וכ'פיקדוך שניתן בידי גדליהו . 187 הסיפור מתמקד רק בגדליהו , בשרים ובישמעאל , וניכרת התעלמות מגורמים אחרים שהיו כמצפה ושהיה להם חלק בהתרחשויות . הסטראוטיפיות של הדמויות , המייצגות מחנות שונים שהיו בעם ודעות שונות שרווחו כתוכו , מעידה על מגמתו של המחבר ועל מטרתו להדגיש את המסר : סיכויי השיקום שהיו חוסלו עם רציחתו של גדליהו . לניתוח ספרותי של פרשה זו , אגב עמידה על מוטיב ההיפוך בין הדמויות הראשיות , ראו הופמן , תש"ס , עמ' . 113-109 188 התואר 'שר החיל' ( או בריבוי — 'שרי החיל' וישרי החיילים ( ' מופיע פעמיים בנוסח הקצר שבמלכים ב ( כה ( 26 , 23 וחמש פעמים בנוסח הרחב שבירמיה ( מ ; 13 , 7 מא , 16 , 13 , 11 והשוו גס להופעתם בהמשך ה'ביוגרפיה : ' מב ; 8 , 1 מג . ( 5 , 4 פרט לכך מופיע התואר במקרא עוד שבע פעמים : בשמואל ב ( כד ;( 4 , 2 מלכים א ( טו ;( 20 מלכים ב ( ט ;( 5 נחמיה ( ב ;( 9 דברי הימים ב ( לג . ( 14 ממובאות אלה עולה שהכוונה היא למפקדים צבאיים בדרגות שונות . סביר להניח שאי ן הכוונה לשר הבכיר , אשר לו נשמר התואר 'שר הצבא' ( וראו : יהושע ה ; 14 שופטים ד ; 7 שמואל א , יד ; 50 מלכים ב , ה 1 וכוי , ( אלא לבעלי דרגות הכפופים לו . לנושא זה ראו ריטרסוורדן , , 1985 עמ' , 38-34 ושם ספרות . לאור הגדרה זו של התפקיד ולאור המידע על הישרים' בהמשך הסיפור , דומה שהכוונה היא למפקדים של קבוצות לוחמים קטנות שהסתובבו לאחר התבוסה ברחבי יהודה בפחד גדול מפני התגובה של הבבלים . אפשר גם שחלק מקבוצות אלה המשיך בקרבות גרילה נגד הבבלים ( ברייט , , 1965 עמ' ; 253 האריסון , , 1973 עמ' ; 160 _פינברג , , 1982
|
|