בתי־הקברות של ירושלים בימי בית־ראשון

עמוד:115

של עץ , שהיה מונח על מיטותיהם של בני התקופה , כגון אלה הידועים במצרים ( וראה : ' ראש המיטה' — בראשית מז לא . _< מתחת לאצטבה הימנית של כל חדר קבורה נחצב פתח רבוע אל חלל חסר צורה מוגדרת , ששימש מאספה לעצמות הנפטרים ולמנחות הקבורה שנלקטו מן האצטבאות בעת פינוי מקום לדור נקברים חדש . כל המאספות נחצבו כך , שחללן נמשך אל מתחת לאצטבה השמאלית של החדר הסמוך . אחד משני החדרים שמול הפתח שונה מיתר חדרי הקבורה . תקרתו גבוהה יותר , ונחצבו בו רק שתי אצטבאות , ארוכות מן הרגיל . בקיר האחורי של חדר זה נחצבו _ספינים רדודים משוקעים , ובמעלה הקירות עוצבו כרכובים כפולים , בדומה לאלה שבאולם הכניסה המפואר . במעבר המרכזי של חדר זה נחצב גרם מדרגות המוביל פנימה , מזרחה , אל חדר נוסף . החדר הפנימי , שכל תכנית המערה נראית כמובילה אליו , היה ככל הנראה החשוב שבחדרי הקבורה במערה כולה . במקום אצטבאות הקבורה , יש בו שלושה סרקופאגים חצובים מן הסלע , והם סדורים בצורת האות חי '' ת סביב מעבר מרכזי . הסרקופאג שמול הפתח גבוה מעט מן השניים הצדדיים . בקירות החדר נחצבו מעין מדפים שנועדו ללוחות אבן _, אשר כיסו את הסרקופאגים . בחדר פנימי זה אין מאספה , שכן הוא נועד לקבורה ראשונית , מן הסתם של אבות המשפחה שנקברה במקום . גם בחדר זה , כמו בחדרים המיוחדים האחרים , נחצבו כרכובים כפולים כמיפגש הקירות והתקרה . מערה מס' 2 במנזר סנט אטיין דומה לראשונה . היא מצטיינת במשכבי ראש מגולפים בתבליט גבוה , בצורת תסרוקתה של האלה המצרית חתחור — מעין פרסה שבקצותיה שני תלתלים מעוגלים משני צדי פתח הצוואר . שתי מערות הקבורה שבמגזר סנט אטיין הן הגדולות ביותר הידועות לנו מתקופת המלוכה בארץ ישראל . שטחה של מערה מס' 1 הוא כ 78 מ"ר , וניתן היה לקבור בה 23 נפטרים כעת ובעונה אחת ו ואילו שטחה של מערה מס' 2 הוא כ 94 מ"ר , ובה מקום ל 28 נפטרים . שתי המערות מצטיינות כתכנונן , ואין ספק שחוצביהן עבדו לפי תכנית משורטטת מראש . העקרון הבסיסי של התכנית — אולם מרכזי שממנו נפתחים חדרי קבורה לשלושה עברים — חוזר ברבות ממערות הקבורה של תקופת _בית ראשון בירושלים וביהודה . מערות אלה כה מפוארות , עד כי חוקרים אחדים חשבו אותן למערות הקברים של מלכי יהודה המאוחרים . לדעתנו מלכי יהודה לא נקברו כאן אלא בתוך העיר , אך מערות אלה מהוות אולי את המקבילה הקרובה ביותר שבידינו למערות הקברים של מלכי יהודה , מה גם שיוסף בן מתתיהו מרמז , שקברי מלכי בית דוד היו בצורת היפוגיאון — מערה מרובת חדרים — שבה הוקדש חדר לכל אחד מן המלכים ( ראה : קדמוניות היהודים , ז , ; 394-392 יג , ; 249 טז , 179 י מלחמת היהודים , א , . ( 61 תכנית אדריכלית של אולם מוקף חדרים זוהתה גם ביסודות של הארמון היחיד מאותה תקופה ביהודה , שתכניתו מוכרת לנו , הוא ארמון המצודה שנחשף בלכיש ' ) ארמון . ( 'a שתי מערות נוספות בבית קברות זה נחשפו בתקופת המנדט ופורסמו בידי עמיחי מזר . הן מצויות כיום ככל הנראה מתחת למיפלס של רחוב סולימאן , העובר במקביל לחומה הצפונית של העיר העתיקה . ייחודן בעובדה , שבשעת _גילדן היו בהן כלי חרס רבים משלהי ימי בית ראשון . אחת המערות היתה מרובת חדרים אך בלתי רגולארית בצורתה . היא נראית בלתי מתוכננת , וחציבתה מרושלת . המערה השנייה , בת שני חדרים החצובים

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר