בתי־הקברות של ירושלים בימי בית־ראשון

עמוד:123

שבין המאה התשיעית לראשיתה של המאה השישית לפני הספירה . המחקרים הארכיאולוגיים לא העלו עד עתה אף מערת קבורה אחת בירושלים , שאותה ניתן לתארך לתקופת הפאר של ימי דוד ושלמה , במאה העשירית לפני הספירה . אלה אולי ייחשפו בעתיד . אין בלבי ספק , שמערות הקבורה והמונומנטים המפוארים של ימי _בית ראשון , שעדיין עמדו על תילם בימי בית חשמונאי ובית הורדוס , השפיעו רבות על האדריכלות של מבני הקבורה של ימי בית שני . הרעיון של מערת קבורה בתוך מונולית מופרד מן הסלע שסביבו , המצוי ב'קכר בת פרעה , ' היה ללא ספק מקור השראה למתכנני 'קבר זכריה' הסמוך , שנחצב בימי בית שני , ומערות הקבורה מרובות החדרים , שבהן היה חדר אחד מיוחד המוקדש לאבות המשפחה , נתנו ודאי את ההשראה למערות המסועפות מימי בית שני , כמו מערת 'קברי המלכים' של המלכה הלני ובני משפחתה ומערת הקברים של הכהנים מבני חזיר בנחל קדרון . ו מ' ברושי , 'מנין תושביה של ירושלים הקדומה , ' מ- ברושי ( עורך . ( בין חרמון לסיני — יד לאמנון , ירושלים , 1977 עמ' . 74-65 וראה מאמרו של מי ברושי בקובץ זה . . Palastina-jahrbuch , 32 ( 1936 ) , pp . 73-101 2 Die Nekropole von Jerusalem 3 K . Galling , ני אביגד . העיר העליונה של ירושלים . ירושלים , 1980 עמי 4 . 50-23 בי מזר , 'החפירות הארכיאולוגיות ליד הר הבית , סקירה שנייה , עונות תשכ"ט-תש"ל , ' _ארץ ישראל . י _ןתשל"א , ( עמ Ch . Clermont-Ganneau . Archaeological Researchesin Palestine , [ . London 1899 , pp . 5 . 23-22 317-319

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא