|
|
עמוד:120
המרכזי יש אצטבה רחבה מן הרגיל 1 . 45 x 3 . 20 ) מ , ( ' ולכל אורכה , בצד הפונה אל המעבר . כרית מוגבהת המשתפלת באלגנטיות אל פני האצטבה . בתוך הכרית נחצבו שישה משכבי ראש עם פתחים לצוואר . כרית ארוכה כזו שכה טור של משכבי ראש לא נתגלתה עד כה בשום מקום אחר . אל תוך הכרית הארוכה נחצב מישכב ראש נוסף . שפתח הצוואר שלו פונה לכיוון האצטבה האחורית , המערבית , של החדר . לאצטבה השמאלית היו במקור שני משכבי ראש , אחד בכל קצה , אך רק המערבי נשתמר בשלמותו . בחדר זה הושכבו , אם כן , תשעה נפטרים . מתחת לאצטבה הימנית ( הצפונית ) הרחבה נמצא פתחה הרבוע של _מאספה , שאליה ירדו באמצעות מידרך עזר להנחת כף הרגל . חלל המאספה סגלגל וגדול בממדיו _^ 2 . 00 x 3 . 70 מי . ( חדר 25 והמערה כולה מצטיינים בייחוד ארכיטקטוני ובמעוף . כעת חשיפת המאספה הסתבר כי היא לא נשדדה . תוכנה המקורי נשתמר כה ומילא את החלל כמעט עד לתקרה . זוהי המאספה היחידה בכל מערות הקבורה של ירושלים של ימי _בית ראשון שנתגלתה על כל מימצאיה : למעלה מאל ף פריטים , ובהם מאות כלי חרס , שברי ארון קבורה עשוי חרס מהטיפוס האשורי שצורתו כעין אמבט , שפע של תכשיטים — עגילים , טבעות , חרוזים וקמיעות עשויים ברונזה , ברזל , זכוכית , _פאיינס ואבנים יקרות למחצה וכן כלי עבודה , ראשי חצים של ברזל , עיטורי עצם ושנהב ופריטים רבים נוספים . למעלה ממאה מן התכשיטים עשויים כסף או זהב , והם מעידים על עושרה של ירושלים , על טעמם האמנותי של בני העיר ועל קשרי החוץ שלהם , שכן רבים מן התכשיטים הם מטיפוסים ידועים בארצות רחוקות : מפרס , אשור ובבל שבמזרח ועד אטרוריה , סרדיניה וספרד שבמערב , מממלכת אררט שבצפון ועד לסוריה וארץ ישראל שבדרום . בין המימצאים יש גם חותם אבן , ובו הכתובת העברית 'פלטה' — שמו של אחד מיקירי ירושלים במאה השביעית לפני הספירה . שם זה עצמו , מן הסתם קיצור של השם המלא פלטיהו , נתגלה גם בחפירות בעיר דוד , חקוק על גבי אבן . ראוי לציין גם מטבע זעיר של כסף שנטבע כאי קוס שבים האגאי . זמנו המאה השישית לפני הספירה , והוא כנראה מן המטבעות הקדומים שנתגלו כארץ ישראל . גם חלק מכלי החרס ומן המימצאים האחרים הם מן המאה השישית לפני הספירה , לאחר חורבנה של ממלכת יהודה . הדבר מעיד , שמשפחות אמידות נותרו בירושלים לאחר חורבנה , והן המשיכו לקבור את מתיהן במערות הקבורה המשפחתיות שנחצבו לפני החורבן . בדיקת העצמות העלתה , כי במאספה היו שרידיהם של 95 נקברים לפחות . ראשי החצים הרבים במערה מרמזים אולי , שחלקם היו קרבנות הקרבות שהתחוללו בעיר לפני חורבנה , בשנת 586 לפני הספירה . המימצא החשוב ביותר מן המאספה הן שתי לוחיות כסף , שנמצאו מגוללות בדמות בדלי סיגריות ; עם פריסתן נסתבר , כי אלו קמיעות שהיו ככל הנראה על גופם של הנקברים . על הלוחיות היו כתובים בכתב העברי הקדום נוסחי ברכה , הכוללים את מרכיבי ברכת הכוהנים המקראית . אלו הן הדוגמאות הקדומות ביותר של טקסט הדומה לנוסח המקרא המצויות כידינו , והן קודמות בזמנן להתגבשות הסופית של נוסח המסורה . לוחיות אלה הן אולי ממבשרי התפילין , שקיבלו את צורתן הידועה לנו עד היום רק בתקופת בית שני .
|
|