בתי־הקברות של ירושלים בימי בית־ראשון

עמוד:113

למערה מס' 1 במנזר סנט _אטיין יש חצר קדמית . וממנה נכנסו לאולם כניסה רחב ידיים . שמידותיו 4 . 20 x 5 . 30 מ 8 x 10 , ' אמות מצריות מלכותיות . באולם הכניסה כמה פרטים אדריכליים המעידים כי הוא למעשה העתק חצוב בסלע של אולם מפואר באחד מארמונות ירושלים . גובהו למעלה מ 3 . 50 מ' 7 = ) אמות , ( שבוודאי אינו גובה פונקציונאלי כמערת קברים . מבפנים לכניסה מצויה מדרגה חצובה בסלע , ועליה בולטות שתי פותות דמויות טבעות עגולות לצירי דלתות . מדרגות דומות ידועות היטב בפתחיהם של חדרי כס ואולמות קכלה בארמונות מלכי אשור בנינוה , _בדור שרוכין ( חורסבאד ) — בירתו של סרגון השני , ובכלח ( _נימרוד , ( וכן בארמונות אשוריים פרובינציאליים בארסלאן טאש ( חדתה ) ובתיל בארסיפ שבסוריה . מדרגת הסף עם שתי הפותות המעוגלות מצויה גם במבנים אשוריים _בארץ ישראל — במגידו , בגזר ובתל דור — אך רק בירושלים מופיע פרט זה חצוב במערת קברים . בקירות אולם הכניסה חצובים ספינים מלבניים רדודים , המשוקעים אל תוך הקיר כדי 3-2 ס"מ . לדעתנו , זהו חיקוי חצוב בסלע לציפויי העץ שבהם כוסו הקירות בארמונות הפאר של תקופת המלוכה ( והשווה : מלכים א , ו ט ; ז ג ; ז ; ירמיה כב יד . _< במיפגש הקירות והתקרה של אולם הכניסה נחצב כרכוב זוויתי כפול , המזכיר את הכרכובים שבקבר 'אשר על הבית' ובמערות אחרות בכפר השילוח , אך הוא מפואר מהם בהרבה . כרכובים כפולים מסוג זה ידועים במערות הקברים של מלכי ממלכת אררט ( _אוררטי ) בוואן _שבמזרח תורכיה , וכן במערות כפריג' ה ( ממלכת משך ) _שבמרכז תורכיה . אין ספק , שלכרכובים אלה , אשר גובהם חמישה טפחים בדיוק ( באמה מלכותית יש שבעה טפחים , ( מכוון הפסוק המספר על מבני שלמה , שנבנו אבני גזית 'ממסד עד הטפחות' ( מלכים א , ז ט . ( במרכז תקרת האולם חצוב שקע , ובו מקום להתקן , שנשא ככל הנראה נברשת תאורה תלויה . ברצפה חצוב בור מלבני , שבו נתגלה בעת החפירות במקום ב 1885 ארגז מתכת , שבו היו , לדברי החופרים , 'עצמות ציפורים . ' נראה , שהיתה זו 'מנחת יסוד , ' שנטמנה תחת הרצפה , לפי המסורת המקובלת בארמונות מתקופה זו במסופוטמיה . בשלושה הקירות של אולם הכניסה סדורים פתחיהם של שישה חדרי קבורה , שניים בכל צד . סביב פתחי החדרים נחצבו מסגרות משוקעות , שנועדו אולי ללוחות עץ שנעלו את הפתחים . חדרי הקבורה דומים בממדיהם _^ 2 . 40 x 2 . 60 מ ( ' ובתכניותיהם , אך החדר הראשון פנימה לפתח מדרומו , גדול מן האחרים וחסר כל מתקני קבורה . הוא שימש , לפי הנחתנו . לטיפול בגוויות הנפטרים , אולי לבישומם לצורך סתירת תהליכי הרקבון של הגופות ( והשווה ; דברי הימים ב , טז יד . _< בכל אחד מחדרי הקבורה יש שלוש אצטבאות חצובות , המורמות מרצפת המעבר המרכזי בשיעור של כמטר אחד , והן יוצרות את צורת האות חי"ת . אל האצטבה האחורית עלו במדרגה אחת או שתיים , חצובות אף הן בסלע . בשולי האצטבאות , בצד הפונה אל המעבר המרכזי , עוצב מעקה נמוך , שנועד למנוע נפילת חפצי המנחה , שהונחו על האצטבאות יחד עם גוויות הנפטרים . על האצטבאות הצדדיות , בצד הפונה אל הפתח , גולפו משכבי ראש בצורת פרסה שקצותיה מתעגלים . באצטבה האחורית יש שני משכבי ראש , אחד בכל קצה , לשני נפטרים — זה ראשו לכאן , וזה ראשו לכאן . משכבי הראש מזכירים את אלה שבמערות הקבוצה הראשונה בכפר השילוח , במערות הקברים של כתף הינום וגיא בן הינום התחתון , וכן בח'רבת אל כום שבשפלת יהודה . אלה ככל הנראה באים לחקות פריט ריהוט מיטלטל

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר