|
|
עמוד:106
מסירותי למקום ... במצוק של כפר השילוח יש עדיין קברים במספר רב שניתן לחקרם ... הרושם הראשון שלי עם כניסתי אליהן [ למערות הקברים ] היתה הרגשת השתאות והערצה . בראותי את הצורה הבלתי רגילה של תקרותיהן , את האצילות הרבה של סידורי הקבורה , את ההרמוניה של יחסי המידות . את תשומת הלב הקפדנית שבה טופלו פני הסלע בכל מקום , את השימוש הבלבדי בקווים הישרים , ואת תחושת ההוד שהן הישרו למרות ממדיהן המצומצמים ... איני מהסס להביע את דעתי , שעיר קברים זו הידועה אך מעט , היא אחת הקדומות . אם לא הקדומה כיותר בין אלה של ירושלים . אני מבקש במלוא הרצינות את הארכיאולוגים בעתיד לקחתה כנושא של מחקריהם . דומני . שאני רשאי לנבא , כי המקום מכיל מימצא שיצדיק את טרחתם והוצאותיהם ... י חוקרים אחרים שהגיעו לכפר השילוח , לא עסקו בחקר מערות הקבורה שבו . בגלל התנכלויות תושבי המקום , ששמם יצא לשימצה . סקר מפורט שנעשה בשנים 1970- 1968 _ב'עיר הקברים' של אצילי ממלכת יהודה בכפר השילוח , בהנהלתו של דוד אוסישקין , העלה חמישים מערות קבורה , שרק חלקן היה ידוע קודם לכן . מערות אלה תועדו ופורסמו באופן מלא ומפורט . מערות הקברים משולבות ברובן כבתי הכפר הערבי סילואן . כל המערות עברו מאז ימי כית ראשון ועד ימינו שלבים שונים של הרס ושימושים משניים , והיו ריקות מתוכנן המקורי . מערות רבות נהרסו בפעולות חציבה , כנראה בתקופה הרומית , ולמן התקופה הביזאנטית התיישבו בהן נזירים ומתבודדים . המערות נפגעו גם בידי תושבי כפר השילוח במאות השנים האחרונות . מערות כפר השילוח נחצבו אל תוך מצוקי סלע תלולים ומדורגים . במצוק התחתון , המכונה בפי התושבים במקום 'א זונאר , ' שפירושו 'החגורה , ' ניכרים פתחיהן המרובעים של כתריסר מערות קבורה . קבוצה זו של מערות , שממדיהן צנועים , מצטיינת בארכיטקטורה מיוחדת , שלא מצאנו דוגמתה באתרים אחרים בירושלים _px _^ _w _Vx כולה , והיא מקנה לה מקום של כבוד בתולדות האדריכלות הקדומה של . _Vx-u _^ _-px תקרותיהן של מערות אלה הינן דו שיפועיות או גמלוניות , ולאחת מהן , יפה במיוחד , תקרה מקומרת . המערות מצטיינות בתכנון מדויק , בעיבוד קפדני , בהקפדה על קווים ישרים וזוויות ישרות , בשמירה על מידות מדויקות ובפרופורציות הרמוניות . המערות נועדו לקבורתם של נפטרים יחידים , מלבד שתיים שתוכננו לקליטת זוג נפטרים , מן הסתם איש ואשתו . הפתחים קטנים ומלבניים _^ 50 x 60 ס"מ , ( ולהם סדרת מסגרות משוקעות , שנועדו לקבל אל תוכן מעין פקק של אכן שסגר על המערות . חדרי הקבורה מלבניים _^ 1 . 32 x 2 . 40 מ' או 2 . 5 x 4 . 5 אמות מצריות מלכותיות , ( וגובהם במרכז , עד לקצה העליון של התקרה הדו שיפועית , כ 2 . 6 מ , ' או 5 אמות מצריות מלכותיות . באחד הקירות הארוכים של החדר נחצב מעין חלון , שנפתח אל גומחת שוקת , שבה הונח הנפטר . ברצפת השוקת , כצד הפונה אל הפתח , נחצבה מעין כרית מוגבהת , ובה שקע לראש הנפטר עם פתח לצוואר . מעל השקתות עוצבו מדפים , שנועדו כנראה לקליטת לוחות אבן שכיסו על גוויות הנפטרים , ושימשו אולי גם להנחת מנחות הקבורה . מאחר שאורך משכבי הקבורה דמויי השוקת נע בין 1 . 75 ל 2 . 10 מ , ' וזאת בניגוד מוחלט למידות הסטנדרטיות הנהוגות במערות שבקבוצה זו , אפשר שכל אחת מן המערות תוכננה במיוחד עכור אדם מסוים . מלאכת חציבתן של ארבע מתוך אחת עשרה המערות שבקבוצה זו לא נסתיימה : בכמה מהן רק הוחל בחציבת הפתח ובפינוי החלל הפנימי . אין ספק , שמערות
|
|