|
|
עמוד:105
הקברים הקדומים ביותר הידועים לנו עד עתה מצויים בכפר השילוח , מול הגרעין הקדום של עיר דוד , שם השתרעה העיר מראשית ימיה ועד למאה התשיעית לפני הספירה . במאה השמינית לפני הספירה התפשטה העיר לא רק צפונה לכיוון הר הבית , צמיחה שהחלה עוד במאה העשירית לפני הספירה , אלא גם לכיוון הגבעה המערבית , ואכן בתי הקברות עוברים מערבה וצפונה . שתי מערות קברים בודדות הידועות בתוך שטח העיר העתיקה — האחת בוויאה דולורוזה והשנייה במנזר הקופטי שליד כנסיית הקבר — מייצגות ודאי שלב משלבי ההתפתחות של הפרברים הצפוניים , שהיו מחק לחומה , בתחומי הרבעים הנוצרי והמוסלמי בעיר העתיקה של ימינו . תחילה היו באזורים אלה שדות ומטעים , מחצבות _ובתי חווה אחדים , וביניהם מערות קבורה בודדות . _אט אט נתמלאו שטחים אלה בבנייה , וזו דחקה את מערות הקברים צפונה , לאזור שמצפון לשער שכם . שרידיהם של הפרברים הפרוזים שמצפון לעיר שהוקפה ב'חומה הרחבה , ' נחשפו בחפירות אקראי ובבדיקות מצומצמות בתחומי העיר העתיקה . הם נזכרים במקרא , וחלקם ידוע אף בשמם : הגבעות , גבעת גרב , גועה , עמק הפגרים , הדשן ( וראה : ירמיה לא לח-לט ; צפניה א י-יא . ( אופיין המפואר של מערות הקברים שבבית הקברות הצפוני מעיד , שאוכלוסיית הפרברים הצפוניים היתה של בני המעמדות החברתיים העליונים . מערות הקברים הפזורות במעגל הפעילות החיצוני , רחוק יותר מן העיר עצמה — בשכונת מעלות דפנה , במושבה הגרמנית , ליד בניין הכנסת ובהר הרצל של ימינו — שייכות בוודאי ליישובי העורף החקלאי של ירושלים בשלהי ימי בית ראשון . הן העדות היחידה כמעט שנותרה בידינו לקיומם של חוות וכפרים סביב המוקד העירוני התוסס של העיר גופא . התמונה הכוללת של תפרוסת מערות הקברים בשלושת בתי הקברות ממזרח , מצפון , ממערב ומדרום מערב תואמת יפה את תחומי העיר לפי תפיסתם של בעלי האסכולה המרחיבה . יש לציין כאן , כי כמה מן המערות שנחשבו קברים מימי בית ראשון . אינן שייכות לענייננו . בין אלה כמה חדרים חצובים כסלע , שנחשפו בחפירותיו של בנימין מזר אל מול הכותל המערבי . אין בהם כל מיתקני קבורה או מימצאים שיצדיקו לזהותם במערות קבורה של ימי בית ראשון , ואין בהם כל דמיון לעשרות רבות של מערות קברים מאותה תקופה בבתי הקברות השונים של ירושלים ובחלקים אחרים של יהודה . תיאור המערות כפר השילוח — בית קברות זה נחקר כבר בשנים 1874-1873 בידי החוקר הצרפתי שרל קלרמוךגאנו , שתיארך אותו נכונה לימי הבית הראשון . הוא אף גילה את כתובתו של השר יאשר על הבית , ' הכתובת העברית המונומנטאלית הראשונה שנתגלתה _pkd _w . _Vx בעקבות ביקורו בכפר השילוח כתב קלרמון גאנו את הדברים הבאים : כפר השילוח , פרבר כפרי של ירושלים , מצדיק את תשומת הלב המלאה של הארכיאולוג . אני משוכנע . שכל מי שיחקור את המקום ביתר יסודיות מאשר נעשה עד כה , יוכל להגיע לתגליות בעלות חשיבות ראשונה במעלה . בימי מגורי בירושלים ביקרתי שם לעתים תכופות . ומעולם לא היתה לי סיבה להתחרט על
|
|