|
עמוד:103
המידע שבידינו ביום — מרובה שהוא עדיין מעט מן התקופה של כארבע מאות שנות שלטון מלכות בית דוד בירושלים ידועות לנו כיום כמאה ועשרים מערות קבורה . מספר זה קטן ביותר ביחס לאוכלוסיית ירושלים באותה התקופה . מספר תושבי ירושלים בימי יאשיהו ( המאה השביעית לפני הספירה ) הוערך בידי מ' ברושי בכ 15 , 000 נפש ' . ב 16 הדורות של התקופה ( דור 25 = שנה ) נפטרו בירושלים , אם כן , למעלה מ . 200 , 000 רוב מערות הקברים הידועות לנו היום קברים משפחתיים , ורק מיעוטן היו קברי יחיד או זוג . אם נניח , שבכל חדר נקברו כ 20 איש ( לפי מימצא השלדים באחת ממערות הקבורה שליד בריכת הסולטאן , ( הרי מערות הקברים הידועות לנו מייצגות רק כ 1 _' / 2 אחוזים מכלל הנפטרים של ירושלים בימי הבית הראשון . ניתן גם להניח , כי בירושלים — כירת מלכות יהודה — חיו בעת ובעונה אחת למעלה ממאה רמי מעלה ונושאי תפקידים בכירים ( מלכים , בני משפחת המלוכה , שרים ופקידים בכירים , אצילים וראשי בעלי האחוזות , ראשי הכהונה וחשובי הנביאים . ( כלומר , שבמשך התקופה נקברו בירושלים כאלפיים נכבדים וממלאי תפקידים רמים . גם אם נניח , כי נחשפו רק קבריהם של נכבדים ואצילים , הרי אלה יהוו לא יותר מ 5 אחוזים מקבריהם של רמי היחס ורמי המעלה שהיו בעיר . מיעוט הקברים מימי הבית הראשון בירושלים בולט בהשוואה למצב בימי מלכות בית חשמונאי ובית הורדוס , שנמשכו כ 230 שנה בלבד , אך הותירו לנו למעלה מ 750 מערות קבורה סביב ירושלים . את המספר הקטן של קברים ידועים ניתן להסביר בכך , שעיקר אוכלוסייתה של ירושלים בימי בית ראשון נקבר , מן הסתם , _בקברי הטמנה פשוטים שניכרו בקרקע , ואשר לא הותירו אחריהם כל שריד וזכר . קבריהם של המלכים ושל חלק מבני המעמדות החברתיים העליונים , שהיו חשופים , נהרסו כנראה במתכוון בידי שליטים זרים מאוחרים , ואילו קברים רבים אחרים טרם נתגלו . רוב מערות הקברים של ירושלים מימי בית ראשון מצוי בשלושה בתי קכרות עיקריים , ומיעוטם מפוזר :
|
|