|
|
עמוד:90
כתובות עבריות מירושלים של ימי בית ראשון שמואל אחיטוב החל משנת תר"ל ( 1870 ) החלה ירושלים המקראית לגלות את כתובותיה לפני החוקרים . יבול הכתובות בא טיפין טיפין . מה שהגיע לידינו אינו רב ביותר . למרות _שככירת ממלכת יהודה במשך כארבע מאות שנים הייתה משופעת בכתובות למיניהן , כגון : כתובות מונומנטליות לזיכרון ומצבות קבר . בעיר בירה כירושלים התנהלה פעילות ענפה הקשורה בכתיבה , במשרדי הממשל , במחסנים ובבתי סוחרים , במקדש ובלשכותיו ובבתי אולפנה . אנשים חתמו תעודות בחותמות ששמם חקוק עליהן . אבל שיני הזמן פגעו בכול . מצבות וכתובות באבן נהרסו . מבנים שחרבו שימשו מקור לא אכזב לאבני בניין לדורות הבאים . כך , לפעמים נמצאו בשימוש משני אבנים שעליהן כתובות , אבני בניין ששולבו בבניינים מאוחרים . אכל לפעמים נטלו מאבני החורבות ושרפו אותן לסיד , ואלו אבדו ואינן . מסמכים שנכתבו על פפירוס או על קלף אבדו , מהם נשרפו באש ולפעמים רק הבולות ( ראה להלן , עמ' ( 100 שחתמון שרדו . תעודות אחרות נרקבו . שפר גורלם של טיוטות , או של קבלות זמניות , ושל רישומים של ארעי שנכתבו על שברי כלי חרס . מעט אוסטרקונים כאלו הגיעו לידינו , אלא שכולם נפגמו : הדיו דהתה , או שרק חלק מהאוסטרקון נשמר . בין כך ובין כך אין בידינו אפילו כתובת אחת שלא יהיו לנו קשיים בקריאתה , פיענוחה או הבנתה . כתובת השילוח בשנת 705 לפני הספירה מת סרגון השני מלך אשור , ועל כיסאו ישב בנו סנחריב . מותו של הכובש הגדול סרגון עורר זיק של תקווה בקרב חלק מהעמים המשועבדים לאשור , כי הנה הגיעה שעת כושר לפרוק את עול השיעכוד . כין המורדים היה גם חזקיהו מלך יהודה . במהרה התברר למורדים שמלאכתם לא תהיה קלה , ושיהיה עליהם להתמודד עם המכבש הכבד של צבאות האימפריה האשורית הדורסנית . בירושלים פתח חזקיהו בהכנות לקדם פני האויב ולבצר את העיר , כדי שתוכל לעמוד במצור . אחת הבעיות הקשות ביותר הייתה הספקת מים לעיר , השותה ממעיין הגיחון ומבורות מים . על הכנותיו של חזקיהו סיפר ישעיה הנביא ב'משא גיא חזיון' שלו :
|
|